125
עריכות
גשם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←בארץ: הגהה
מ (←זמן שאילת גשמים: הגהה) |
מ (←בארץ: הגהה) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
זמן שאילת טל ומטר בארץ ישראל הוא בז' מרחשון. דין זה נאמר במשנה על ידי [[רבן גמליאל]], ונפסק להלכה בגמרא על ידי [[רבי אלעזר]]{{הערה|תענית, י, א}}. אך ה[[גמרא]] מקשה שיש סתירה לדברים{{הערה|תענית, ד,ב}}: [[רבי יוחנן]] פסק שזמן השאלה מתחיל יחד עם זמן ההזכרה – מתחילים הרי להזכיר "גבורות גשמים" ב[[שמיני עצרת]], ואם כך מיד במוצאי שמיני עצרת{{הערה|ואילו בשמיני עצרת עצמו לא ניתן לשאול על הגשמים, מאחר וביו"ט לא אומרים ברכת "ברך עלינו", ולכן ההזדמנות הראשונה לשאול על הגשמים היא במוצאי יום טוב}}(שאז אומרים בתפילה "ברך עלינו", וניתן לבקש על הגשם) יש להתחיל לבקש גשם בתפילה. | זמן שאילת טל ומטר בארץ ישראל הוא בז' מרחשון. דין זה נאמר במשנה על ידי [[רבן גמליאל]], ונפסק להלכה בגמרא על ידי [[רבי אלעזר]]{{הערה|תענית, י, א}}. אך ה[[גמרא]] מקשה שיש סתירה לדברים{{הערה|תענית, ד,ב}}: [[רבי יוחנן]] פסק שזמן השאלה מתחיל יחד עם זמן ההזכרה – מתחילים הרי להזכיר "גבורות גשמים" ב[[שמיני עצרת]], ואם כך מיד במוצאי שמיני עצרת{{הערה|ואילו בשמיני עצרת עצמו לא ניתן לשאול על הגשמים, מאחר וביו"ט לא אומרים ברכת "ברך עלינו", ולכן ההזדמנות הראשונה לשאול על הגשמים היא במוצאי יום טוב}}(שאז אומרים בתפילה "ברך עלינו", וניתן לבקש על הגשם) יש להתחיל לבקש גשם בתפילה. | ||
הגמרא מיישבת את הסתירה בשלושה אופנים: | |||
*'''א:''' אין להקשות מדברי רבי אלעזר על דברי רבי יוחנן. רבי אלעזר פסק שמתחילים בז' מרחשון, ורבי יוחנן פסק שמתחילים במוצאי יום טוב. כל אחד פסק כפי שהוא הבין, ואין להקשות מאחד על חבירו (וכלשון הגמרא: "גברא אגברא קרמית?!"). | |||
*'''א:''' אין להקשות מדברי רבי אלעזר על דברי רבי יוחנן. רבי אלעזר פסק שמתחילים בז' מרחשון, ורבי יוחנן פסק שמתחילים במוצאי יום טוב. כל אחד פסק כפי שהוא הבין, ואין להקשות מאחד על חבירו ("גברא אגברא קרמית?!"). | |||
*'''ב:''' אפשרות נוספת מביאה [[הגמרא]] שניתן לומר ששני המקורות מדברים על מקומות שונים: [[ארץ ישראל]] ו[[בבל]]. בארץ ישראל אוספים את התבואה לבית כבר במהלך חודש תשרי, ולכן ניתן להתחיל ולהתפלל על הגשמים מיד במוצאי יום טוב, ועל זה דיבר בי' יוחנן. אך רבי אלעזר דיבר על בבל, בה התבואה עדיין נמצאת מחוץ לבית לאחר החגים, ולכן מתחילים להתפלל על הגשמים אך ורק ב[[ז' מרחשון]]. | *'''ב:''' אפשרות נוספת מביאה [[הגמרא]] שניתן לומר ששני המקורות מדברים על מקומות שונים: [[ארץ ישראל]] ו[[בבל]]. בארץ ישראל אוספים את התבואה לבית כבר במהלך חודש תשרי, ולכן ניתן להתחיל ולהתפלל על הגשמים מיד במוצאי יום טוב, ועל זה דיבר בי' יוחנן. אך רבי אלעזר דיבר על בבל, בה התבואה עדיין נמצאת מחוץ לבית לאחר החגים, ולכן מתחילים להתפלל על הגשמים אך ורק ב[[ז' מרחשון]]. | ||
*'''ג:''' אין צורך לחלק בין ארץ ישראל לבבל, אלא, שני המקורות מדברים על זמנים שונים{{הערה|והגמ' מביאה הכרח לביאור זה, כי הביאור השני לא מספיק. אמנם אין בארץ ישראל פירות בשדה, אך יש שם עולי רגלים שעשויים להינזק מהגשם. ולכן הגמ', או מיישבת (לפי פשטות ההבנה) ששתי הסיבות שבגללם יש לדחות את שאלת הגשמים לז' מרחשון לא קיימות בארץ ישראל – גם אין פירות בשדה, וגם אין עולי רגלים, מאחר ומדובר אחר החורבן. ולכן יש להתחיל לבקש על הגשמים מיד במוצאי יום טוב}} – בזמן הבית לאחר החורבן. בכל תקופה, יש לנהוג אחרת. | *'''ג:''' אין צורך לחלק בין ארץ ישראל לבבל, אלא, שני המקורות מדברים על זמנים שונים{{הערה|והגמ' מביאה הכרח לביאור זה, כי הביאור השני לא מספיק. אמנם אין בארץ ישראל פירות בשדה, אך יש שם עולי רגלים שעשויים להינזק מהגשם. ולכן הגמ', או מיישבת (לפי פשטות ההבנה) ששתי הסיבות שבגללם יש לדחות את שאלת הגשמים לז' מרחשון לא קיימות בארץ ישראל – גם אין פירות בשדה, וגם אין עולי רגלים, מאחר ומדובר אחר החורבן. ולכן יש להתחיל לבקש על הגשמים מיד במוצאי יום טוב.}} – בזמן הבית לאחר החורבן. בכל תקופה, יש לנהוג אחרת. | ||
בזמן הבית שהיו עולי הרגלים מהלכים בדרכי ארץ ישראל לאחר החגים, היו צריכים להמתין מבקשת הגשמים{{הערה|כ"ה לדעת רוב הראשונים. אך לדעת רש"י שם ד"ה "הא לן והא להו" יש להמתין גם מהזכרת גשמים עד ז' מרחשון. ודעה יחידאה היא (ועיין ב"שם הגדולים" בערך רש"י, דיון בנוגע לייחוס הפירוש על מסכת תענית אליו)}} עד שיגיע האחרון שבישראל ל[[נהר פרת]]. אך לאחר החורבן, יש להתחיל לשאול גשמים בארץ ישראל יחד עם ההזכרה, מיד במוצאי שמיני עצרת. ראשונים רבים פסקו לפי פשט הגמרא{{הערה|בתירוצה האחרון}} שכיום, לאחר חורבן הבית, יש לשאול גשמים בארץ ישראל מיד במוצאי יום טוב של שמיני עצרת. לדעה זו ישנה כמה שותפים: | בזמן הבית שהיו עולי הרגלים מהלכים בדרכי ארץ ישראל לאחר החגים, היו צריכים להמתין מבקשת הגשמים{{הערה|כ"ה לדעת רוב הראשונים. אך לדעת רש"י שם ד"ה "הא לן והא להו" יש להמתין גם מהזכרת גשמים עד ז' מרחשון. ודעה יחידאה היא (ועיין ב"שם הגדולים" בערך רש"י, דיון בנוגע לייחוס הפירוש על מסכת תענית אליו).}} עד שיגיע האחרון שבישראל ל[[נהר פרת]]. אך לאחר החורבן, יש להתחיל לשאול גשמים בארץ ישראל יחד עם ההזכרה, מיד במוצאי שמיני עצרת. ראשונים רבים פסקו לפי פשט הגמרא{{הערה|בתירוצה האחרון}} שכיום, לאחר חורבן הבית, יש לשאול גשמים בארץ ישראל מיד במוצאי יום טוב של שמיני עצרת. לדעה זו ישנה כמה שותפים: | ||
דעה זו מובאת ב[[ארחות חיים]]{{הערה|הלכות תפילה סימן קט. חובר ע"י הרא"ה מלוניל, מרבותינו הראשונים, מחכמי פרובנס גם הוא, כמו בעל ה"כפתור ופרח" חי בתקופת גירוש פרובנס, וגורש משם.}} בשם הגאונים ו[[הרמב"ן]], וכתובה בפירוש במאירי, ב[[ר"ן]]{{הערה|המאירי והר"ן כתבו דבריהם על סוגיית הגמרא שהובאה לעיל. ולהעיר, שאמנם הר"ן מצדד בסברא זו, אך מביא ומבאר גם את הדעה האחרת}}, בריטב"א{{הערה|בדף י,א}}, בספר ההשלמה{{הערה|ס"ג}} ובעוד מרבותינו הראשונים{{הערה|ראה שו"ת "יביע אומר" ח"ה סט"ו בגוף התשובה ובגליון, שמציין לראשונים נוספים הסבורים כך}}. | דעה זו מובאת ב[[ארחות חיים]]{{הערה|הלכות תפילה סימן קט. חובר ע"י הרא"ה מלוניל, מרבותינו הראשונים, מחכמי פרובנס גם הוא, כמו בעל ה"כפתור ופרח" חי בתקופת גירוש פרובנס, וגורש משם.}} בשם הגאונים ו[[הרמב"ן]], וכתובה בפירוש במאירי, ב[[ר"ן]]{{הערה|המאירי והר"ן כתבו דבריהם על סוגיית הגמרא שהובאה לעיל. ולהעיר, שאמנם הר"ן מצדד בסברא זו, אך מביא ומבאר גם את הדעה האחרת}}, בריטב"א{{הערה|בדף י,א}}, בספר ההשלמה{{הערה|ס"ג}} ובעוד מרבותינו הראשונים{{הערה|ראה שו"ת "יביע אומר" ח"ה סט"ו בגוף התשובה ובגליון, שמציין לראשונים נוספים הסבורים כך}}. | ||
להלכה נפסק לשאול גשמים בארץ ישראל רק בז' מרחשון. | |||
===בחוץ לארץ=== | ===בחוץ לארץ=== | ||
הגמרא{{הערה|תענית, י,א}} אומרת שבגולה שואלים גשמים ביום הששים{{הערה|וע"פ דברי הגמ' הללו הסביר הריטב"א שחייבים לומר שהתירוץ השני של הגמ', נדחה. ואכ"מ.}} לתקופה ודברים אלו לא ברורים מספיק: [[רש"י]] שם כותב "לפי שהוא מקום נמוך, ואין צריכין גשמים כל כך". וכן כתבו ראשונים רבים{{הערה|ביאור הא' ב"אשכול", רא"ש, ריטב"א, ר"ן. ועוד}} , שדברי הגמרא מוסבים על בבל (וכן מקומות הדומים לה), בה נדרשים הגשמים פחות מבארץ ישראל, ובסביבות תקופה זו מתחיל הזמן בו הם צריכים גשמים. לפי תירוץ זה צריך להבין מה יהיה בשאר הגולה, אם הנחנו שבבל שונה מארץ ישראל בגלל סיבה הגיונית (הזמן בו זקוקים לגשם), הרי שנראה לומר שבשאר ארצות חו"ל נלך בכל מקום לפי צורך הגשמים בו. אם צריך גשמים כבר בז' חשון – נבקש את הגשמים כבר בז' | הגמרא{{הערה|תענית, י,א}} אומרת שבגולה שואלים גשמים ביום הששים{{הערה|וע"פ דברי הגמ' הללו הסביר הריטב"א שחייבים לומר שהתירוץ השני של הגמ', נדחה. ואכ"מ.}} לתקופה ודברים אלו לא ברורים מספיק: [[רש"י]] שם כותב "לפי שהוא מקום נמוך, ואין צריכין גשמים כל כך". וכן כתבו ראשונים רבים{{הערה|ביאור הא' ב"אשכול", רא"ש, ריטב"א, ר"ן. ועוד}} , שדברי הגמרא מוסבים על בבל (וכן מקומות הדומים לה), בה נדרשים הגשמים פחות מבארץ ישראל, ובסביבות תקופה זו מתחיל הזמן בו הם צריכים גשמים. לפי תירוץ זה צריך להבין מה יהיה בשאר הגולה, אם הנחנו שבבל שונה מארץ ישראל בגלל סיבה הגיונית (הזמן בו זקוקים לגשם), הרי שנראה לומר שבשאר ארצות חו"ל נלך בכל מקום לפי צורך הגשמים בו. אם צריך גשמים כבר בז' חשון – נבקש את הגשמים כבר בז' | ||