39,916
עריכות
טרקסין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ממוצע בין קודש לקדש הקדשים
| שורה 40: | שורה 40: | ||
ובסגנון אחר: | ובסגנון אחר: | ||
קדש הקדשים חלוק בקדושתו מכל חלקי הבית, שהיא הקדושה הכי נעלית שבכל מקומות המקודשים; וקדושתו אינה רק עוד דרגא בקדושה, בדוגמא לשאר הקדושות שכל אחד מהן מקודשת מדרגא שלמטה ממנה, אלא שקדושתו מובדלת מכל הקדושות שלמטה ממנו. ולכן אין מספיק שההבדלה | קדש הקדשים חלוק בקדושתו מכל חלקי הבית, שהיא הקדושה הכי נעלית שבכל מקומות המקודשים; וקדושתו אינה רק עוד דרגא בקדושה, בדוגמא לשאר הקדושות שכל אחד מהן מקודשת מדרגא שלמטה ממנה, אלא שקדושתו מובדלת מכל הקדושות שלמטה ממנו. ולכן אין מספיק שההבדלה הקבועה בבית המקדש תהיה רק על ידי מחיצה דכותל וכשאר ההבדלות בין ב' מקומות , אלא צריך להיות מקום בפני עצמו שהוא כעין "ממוצע" בין קודש וקודש הקדשים, ומקום זה הוא המבדיל ביניהם. | ||
ויש לומר שבעיקר הרי זה נוגע להגברא: בכדי ליכנס לקודש הקדשים, מקום הכי מקודש "שאין נכנס שם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה", מתאים וצריך להיות הפסק ועכבה לפני הכניסה . | |||
ולפי זה יש לומר, שהרמב"ם סובר, שגם בבית שני שלא עשו כותל, היו חייבים להניח אמה זו של מקום ה"דביר", שזהו אחד מגדרי "בית המקדש", שצריך להיות מקום בפני עצמו — רוחב אמה — בין קודש וקודש הקדשים. וענין זה מדוייק בלשון הרמב"ם בהלכה זו, שכתב "ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהי' בראשון" — דלכאורה אריכות לשון הרמב"ם "כנגד עובי הכותל שהי' בראשון" מיותרת — אלא שבזה בא ללמדנו, שגדר של בית המקדש מחייב להניח אמה זו. | ולפי זה יש לומר, שהרמב"ם סובר, שגם בבית שני שלא עשו כותל, היו חייבים להניח אמה זו של מקום ה"דביר", שזהו אחד מגדרי "בית המקדש", שצריך להיות מקום בפני עצמו — רוחב אמה — בין קודש וקודש הקדשים. וענין זה מדוייק בלשון הרמב"ם בהלכה זו, שכתב "ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהי' בראשון" — דלכאורה אריכות לשון הרמב"ם "כנגד עובי הכותל שהי' בראשון" מיותרת — אלא שבזה בא ללמדנו, שגדר של בית המקדש מחייב להניח אמה זו. | ||
וזהו גם הטעם שלא עשו פרוכת אחת שעוביה אמה אלא (כלשון הרמב"ם) "עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל" — כי מטרת עשיית הפרוכות לא היתה | וזהו גם הטעם שלא עשו פרוכת אחת שעוביה אמה אלא (כלשון הרמב"ם) "עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל" — כי מטרת עשיית הפרוכות לא היתה רק לשם עשיית מחיצה והבדלה בין הקודש וקודש הקדשים, אלא לשם עשיית מקום ה"דביר". וזהו שעשו שתי פרוכות מב' הצדדים, שעל ידי ה נתייחד מקום אמה זו בפני עצמו [וע"ד פירוש רש"י"ועבוד שתי פרוכת — לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה"]. משא"כ אם היתה רק פרוכת אחת - גם אם עוביה אמה, הרי נוסף ע"ז ש"פרוכת" היא עראי כנ"ל, הרי על ידי פרוכת אחת שעוביה אמה לא נתייחד מקום זה כמקום נפרד בפני עצמה. | ||
== המקום שבין שני הפרוכות == | == המקום שבין שני הפרוכות == | ||