11,693
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ג חשון]] [[תרמ"ג]] ב[[עיירה]] פאהר לאביו הרב [[זאב וולף לויטין]] שהיה [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר הסתלקותו. | נולד ב[[י"ג חשון]] [[תרמ"ג]] ב[[עיירה]] פאהר לאביו הרב [[זאב וולף לויטין]] שהיה [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלקותו]]. | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מראשוני התלמידים שם. [[הרבי]] התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע [[חסידות]] מהרבי עוד לפני שאני נולדתי". | למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מראשוני התלמידים שם. [[הרבי]] התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע [[חסידות]] מהרבי עוד לפני שאני נולדתי". | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
[[נישואין|נשא]] את מרת שיינא (בת הרב [[אשר מרגליות]]) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף ב[[סיביר]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים. | [[נישואין|נשא]] את מרת שיינא (בת הרב [[אשר מרגליות]]) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף ב[[סיביר]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים. | ||
חמיו היה הרב של ה[[עיירה]] [[ראקשיק]] ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת תרס"ט נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות אדמו"ר הרש"ב. | חמיו היה הרב של ה[[עיירה]] [[ראקשיק]] ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת [[תרס"ט]] נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
בשנת [[תרע"ה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה. | בשנת [[תרע"ה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה. | ||
בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו | בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו אדמו"ר הרש"ב לעיר כותאיס בגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים. | ||
רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש. | רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש. | ||
בשנת [[תרפ"ה]] | בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. לאחר מכן חזר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[פטרבורג]] ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי. | ||
בשנת [[תרפ"ה]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[נעוועל]] [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]] ו[[שו"ב]] ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. באותה שנה השתדל הרבי הריי"צ{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא.}} למנותו לרב בשיקגו במקום הרב [[מרדכי זוין]]. | |||
בכסלו [[תרפ"ט]] הוא נאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והם סגרו את בית המדרש לרבנים יחד עם [[תומכי תמימים נעוועל]] והגלו אותו ל[[סיביר]] לשלש שנים. ב[[תרצ"א]] בערך הוא ברח מסיביר והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב [[בנימין גורודצקי]] ולאחר מכן עבר לגור ב[[מוסקבה]]. ב[[חודש שבט]] [[תרצ"ז]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]] והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה. | |||
היה ממארגני כתיבת [[ספר תורה של משיח]] וחבר ה[[ועד לבנין האוהל]] של | כעבור שנה, בתמוז [[תרצ"ז]], הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לנסוע ל[[ארצות הברית]] כ[[שד"ר]] ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע לארצות הברית הורה לו הרבי להשאר ולקבוע את ביתו בארה"ב. | ||
היה ממארגני כתיבת [[ספר תורה של משיח]] וחבר ה[[ועד לבנין האוהל]] של אדמו"ר הריי"צ. | |||
ב[[חודש חשוון]] [[תש"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] קצת לאחר [[י' בכסלו]] חזר לניו יורק. | ב[[חודש חשוון]] [[תש"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] קצת לאחר [[י' בכסלו]] חזר לניו יורק. | ||
הרבי היה שואל אותו שאלות ב[[הלכה]]. | [[הרבי]] היה שואל אותו שאלות ב[[הלכה]]. | ||
נפטר ב[[י"א באלול]] [[תשל"ד]] וזכה | נפטר ב[[י"א באלול]] [[תשל"ד]] וזכה שהרבי יצא להלוויתו. | ||
שאלה ארוכה ממנו בעניין [[עגונה]] ששאל את רבני [[ירושלים]] הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת [[תרפ"ב]] נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד. | שאלה ארוכה ממנו בעניין [[עגונה]] ששאל את רבני [[ירושלים]] הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת [[תרפ"ב]] נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד. | ||
שורה 62: | שורה 63: | ||
[[קטגוריה:בעלי שמועה]] | [[קטגוריה:בעלי שמועה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] |
עריכות