שמואל לויטין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 256 בתים ,  19 בדצמבר 2021
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ג חשון]] [[תרמ"ג]] ב[[עיירה]] פאהר לאביו הרב [[זאב וולף לויטין]] שהיה [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר הסתלקותו.
נולד ב[[י"ג חשון]] [[תרמ"ג]] ב[[עיירה]] פאהר לאביו הרב [[זאב וולף לויטין]] שהיה [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וזכה להיות התינוק הראשון שנקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלקותו]].


למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מראשוני התלמידים שם. [[הרבי]] התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע [[חסידות]] מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מראשוני התלמידים שם. [[הרבי]] התבטא עליו בהזדמנות מסויימת: "יהודי שזכה לשמוע [[חסידות]] מהרבי עוד לפני שאני נולדתי".
שורה 9: שורה 9:
[[נישואין|נשא]] את מרת שיינא (בת הרב [[אשר מרגליות]]) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף ב[[סיביר]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.
[[נישואין|נשא]] את מרת שיינא (בת הרב [[אשר מרגליות]]) שליוותה אותו בכל מסעותיו וגלויותיו, בגרוזיה, באוקרינה ואף ב[[סיביר]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שהתה בגטו וילנה. שני בניה - שלום וגרשון בער נרצחו לעיניה, ואז נרצחה גם היא בייסורים גדולים.


חמיו היה הרב של ה[[עיירה]] [[ראקשיק]] ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת תרס"ט נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות אדמו"ר הרש"ב.
חמיו היה הרב של ה[[עיירה]] [[ראקשיק]] ולאחר חתונתו נעשה יד ימינו ולאחר פטירת חמיו בשנת [[תרס"ט]] נתמנה לרבה הרשמי של ראקשיק בהשתדלות [[אדמו"ר הרש"ב]].


בשנת [[תרע"ה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.
בשנת [[תרע"ה]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לעזוב את ראקשיק ועבר לקירסנאוו שם כיהן כרב במשך תקופה.


בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו הרבי הרש"ב לעיר כותאיס בגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.
בשנת [[תרע"ו]] שלח אותו אדמו"ר הרש"ב לעיר כותאיס בגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הוא הביא כעשרים מאנ"ש לעבוד בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים.


רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.
רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריכו ביותר על עבודתו זו במדינת גרוזיה, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה הוא אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש.
בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. ולאחר מכן חזר אל [[הרבי הריי"צ]] לפטרבורג ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי.


בשנת [[תרפ"ה]] הקים [[הרבי הריי"צ]] בנעויל בית מדרש לרבנים ו[[שו"ב]] ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. באותה שנה השתדל הרבי הריי"צ{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא}} למנותו לרב בשיקגו במקום הרב [[מרדכי זוין]].
בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות והוא ברח לעיר באטום. עד היום הוא מכונה בפי החסידים רבי שמואל "באטומער", על שם העיר באטומי שבגרוזיה שבה פעל. לאחר מכן חזר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[פטרבורג]] ושימש כ'רב הבית' בחצר הרבי.


בכסלו [[תרפ"ט]] הוא נאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והם סגרו את בית המדרש והגלו אותו ל[[סיביר]] לשלש שנים. ב[[תרצ"א]] בערך הוא ברח מ[[סיביר]] והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב [[בנימין גורודצקי]] ולאחר מכן עבר לגור במוסקבה. ב[[חודש שבט]] [[תרצ"ז]] הצליח לצא מ[[רוסיה]] לריגא והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה.
בשנת [[תרפ"ה]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[נעוועל]] [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]] ו[[שו"ב]] ומינה את הרש"ל לעמוד בראשו. באותה שנה השתדל הרבי הריי"צ{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא.}} למנותו לרב בשיקגו במקום הרב [[מרדכי זוין]].


כעבור שנה, בתמוז [[תרצ"ז]], הורה לו [[הרבי הריי"צ]] לנסוע ל[[ארצות הברית]] כ[[שד"ר]] ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע ל[[ארצות הברית]] הורה לו [[הרבי הריי"צ]] להשאר ולקבוע את ביתו בארה"ב.  
בכסלו [[תרפ"ט]] הוא נאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והם סגרו את בית המדרש לרבנים יחד עם [[תומכי תמימים נעוועל]] והגלו אותו ל[[סיביר]] לשלש שנים. ב[[תרצ"א]] בערך הוא ברח מסיביר והגיע לקורסאק לבית בתו וחתנו הרב [[בנימין גורודצקי]] ולאחר מכן עבר לגור ב[[מוסקבה]]. ב[[חודש שבט]] [[תרצ"ז]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]] והתיישב שוב בראקשיק ופעל כרב במקום כשנה.


היה ממארגני כתיבת [[ספר תורה של משיח]] וחבר ה[[ועד לבנין האוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].
כעבור שנה, בתמוז [[תרצ"ז]], הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לנסוע ל[[ארצות הברית]] כ[[שד"ר]] ולהפיץ יהדות לשבעה-שמונה חודשים, אך לאחר שהגיע לארצות הברית הורה לו הרבי להשאר ולקבוע את ביתו בארה"ב.
 
היה ממארגני כתיבת [[ספר תורה של משיח]] וחבר ה[[ועד לבנין האוהל]] של אדמו"ר הריי"צ.


ב[[חודש חשוון]] [[תש"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] קצת לאחר [[י' בכסלו]] חזר לניו יורק.  
ב[[חודש חשוון]] [[תש"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] קצת לאחר [[י' בכסלו]] חזר לניו יורק.  


הרבי היה שואל אותו שאלות ב[[הלכה]].
[[הרבי]] היה שואל אותו שאלות ב[[הלכה]].


נפטר ב[[י"א באלול]] [[תשל"ד]] וזכה ש[[הרבי]] יצא להלוויתו.
נפטר ב[[י"א באלול]] [[תשל"ד]] וזכה שהרבי יצא להלוויתו.


שאלה ארוכה ממנו בעניין [[עגונה]] ששאל את רבני [[ירושלים]] הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת [[תרפ"ב]] נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד.
שאלה ארוכה ממנו בעניין [[עגונה]] ששאל את רבני [[ירושלים]] הרש"א אלפנדרי והרב זוננפלד בשנת [[תרפ"ב]] נדפסה בספר מן הגנזים ח"ג, שלום הלל עורך, עמ' 254, מודיעין עלית תשע"ד.
שורה 62: שורה 63:
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
11,579

עריכות

תפריט ניווט