11,671
עריכות
בית מדרש לרבנים בנעוועל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בית מדרש לרבנים ושו"ב - בית יוסף''' היה מוסד שפעל בעיירה החסידית [[נעוול]] בין השנים [[תרפ"ה]]-[[תרפ"ט]], במטרה להכשיר אברכים ובחורים הראויים להוראה להיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה ([[שו"ב]]) על בוריה. מנהל בית המדרש היה הרב [[שמואל לוויטין]]. | '''בית מדרש לרבנים ושו"ב - בית יוסף''' היה מוסד שפעל בעיירה החסידית [[נעוול]] בין השנים [[תרפ"ה]]-[[תרפ"ט]], במטרה להכשיר אברכים ובחורים הראויים להוראה להיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה ([[שו"ב]]) על בוריה. מנהל בית המדרש היה הרב [[שמואל לוויטין]]. | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
בחודש אייר [[תרפ"ה]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] "בית מדרש לרבנים" ב[[נעוול]]. על מהות ומטרות בית המדרש ניתן ללמוד ממכתב שכתב מנהל המוסד הרב [[שמואל לויטין]] אל התמימים בארצות הברית{{הערה| [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]], | בחודש אייר [[תרפ"ה]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] "בית מדרש לרבנים" ב[[נעוול]]. על מהות ומטרות בית המדרש ניתן ללמוד ממכתב שכתב מנהל המוסד הרב [[שמואל לויטין]] אל התמימים בארצות הברית{{הערה|שם=תולדות חב"ד|[[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]], פרק סח.}}: | ||
"ענין הועד הוא: | "ענין הועד הוא: | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
כן כללות המפעל בבניין קדשי בני ישראל הנהרסות בעת הפרעות ל"ע, כמו בניין ותיקון בתי כנסת ומדרש, תשב"ר, מקוואות וכדומה. כללות מפעל זה הבא מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, בא לפעמים באמצעות הועד המשתדל לשמור לקיים ולהביא בפועל כל דבר קודש כאשר פוקד". | כן כללות המפעל בבניין קדשי בני ישראל הנהרסות בעת הפרעות ל"ע, כמו בניין ותיקון בתי כנסת ומדרש, תשב"ר, מקוואות וכדומה. כללות מפעל זה הבא מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, בא לפעמים באמצעות הועד המשתדל לשמור לקיים ולהביא בפועל כל דבר קודש כאשר פוקד". | ||
בדו"חות שנשלחו באותה תקופה בעניין תקציב בית המדרש לרבנים, שדאג להוצאות המחיה של התלמידים שלמדו בו, להם ולמשפחתם, מופיעים מספרים של בין 30 ל-50 תלמידים ואנשי צוות בבית המדרש לרבנים. | |||
בקיץ [[תרפ"ח]] כתב הרב שמואל לויטין לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שם=תולדות חב"ד}} (ומספר על עצמו בגוף שלישי) "אתמול בש"ק נקרא לגפ"א .. נודע להם שעסקו הוא שמנהל בית יוסף ותו"ת, ולקחו ממנו חתימת יד שאין לו רשות לשנות מקומו וכן דירתו מבלי ידיעתם". | |||
מאז המשיך בית המדרש להתקיים עוד כמה חודשים עד שבחודש כסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה[[יבסקציה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. הרב שמואל לויטין, שעמד בראש בית המדרש והתעסק עם התלמידים והרבנים שהיו הן מעדת החסידים והן מהמתגדים וגם לימד דא"ח למי שחפץ ללמוד, הוגלה ל[[סיביר]] למשך שלוש שנים{{הערה|ראה ספר זכרון להרב בנימין אליהו גורודצקי עמ' 35.}}. | |||
==תלמידים שלמדו בבית המדרש== | ==תלמידים שלמדו בבית המדרש== | ||
בין התלמידים שלמדו בבית המדרש והוכשרו לרבנות ולאומנות הזביחה נמנים: | בין התלמידים שלמדו בבית המדרש והוכשרו לרבנות ולאומנות הזביחה נמנים: | ||
*הרב [[שמואל דוד בלינוב]] | *הרב [[שמואל דוד בלינוב]] | ||
*הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] | *הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] | ||
*הרב [[נפתלי גלוסקין]] | *הרב [[נפתלי גלוסקין]] | ||
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי]] | *הרב [[בצלאל וילשאנסקי]] | ||