1,697
עריכות
אכילת מאכלי חלב ושמן בחנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(קידוד קישורים) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:סופגניות.png|ממוזער|סופגניות]] | |||
[[קובץ:לביבות..png|ממוזער|לביבות]] | |||
===סופגניות ומאכלי שמן=== | ===סופגניות ומאכלי שמן=== | ||
המקור הקדום ביותר למנהג אכילת מאכלי שמן בחנוכה, הוא בפירוש המיוחס לרבי [[מיימון הדיין]], אביו של [[הרמב"ם]], שכותב ביחס למנהג אכילת "סופגנין" בחנוכה{{הערה|יעקב משה טולידאנו, קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם, בתוך '''שריד ופליט''', עמ' 7–8. שרגא אברמסון, '''רב נסים גאון''', עמ' 328.}}: | המקור הקדום ביותר למנהג אכילת מאכלי שמן בחנוכה, הוא בפירוש המיוחס לרבי [[מיימון הדיין]], אביו של [[הרמב"ם]], שכותב ביחס למנהג אכילת "סופגנין" בחנוכה{{הערה|יעקב משה טולידאנו, קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם, בתוך '''שריד ופליט''', עמ' 7–8. שרגא אברמסון, '''רב נסים גאון''', עמ' 328.}}: | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
===מאכלי חלב=== | ===מאכלי חלב=== | ||
בנוסף למנהג לאכול מאכלים המטוגנים בשמן, שנפוץ יותר, נוהגים לאכול מאכלי חלב, כשמנהג זה אפילו קדום יותר ומופיע במפורש בהלכה: "יש לאכול גבינה בחנוכה. לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב" | בנוסף למנהג לאכול מאכלים המטוגנים בשמן, שנפוץ יותר, נוהגים לאכול מאכלי חלב, כשמנהג זה אפילו קדום יותר ומופיע במפורש בהלכה: "יש לאכול גבינה בחנוכה. לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב"{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה, סימן תר"ע סעיף ב'.}}, ויש שכתבו שהמנהג הוא לאכול דווקא '''תבשילי''' חלב וגבינה, בדומה לנס של יהדוית שהאכילה אותו מאכלי חלב{{הערה|ראו במקורות שנלקטו במאמרו של ד"ר סימונס במאמר שבקישורים חיצוניים.}}. | ||
בספר [[בני יששכר]] הוסיף טעם לכך שהנס של חנוכה נקשר דווקא במאכלי חלב, היות שבחנוכה רצו להשכיח את התורה וכפי שבחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב, כך יש לנהוג גם בחנוכה{{הערה|"מה שהביא מרן הרמ"א ז"ל בשלחנו בשם הכל בו דנוהגין לאכול מאכלי חלב בחנוכה. ומהראוי להתבונן, כי לא דבר ריק הוא, ואם הוא מפני שהאכילה יהודית את האויב מאכלי חלב, לא במקרה נפל מעשה ניסים? ונראה לפרש על פי מה שכתבתי כמה פעמים, שהיוונים רצו לבטל את התורה מישראל, ולהגביר חכמת החיצוניות, והנה כאשר התנוסס השי"ת עמנו, הראה לנו נפלאותיו במנורה ובשמן, הרמוזים לחכמה ולתורה מן השמים. והנה ימים האלה הם כעין נתינת התורה. והנה בשעת נתינת התורה בסיני עמדו המלאכים הקדושים בשמים ואמרו תנה הודך על השמים והנה רצו לבטלינו מן התורה. והנה המגיד מראשית אחרית פעל ועשה, מראש מקדם שבאו המלאכים לבית אברהם והאכילם בשר בחלב, והיה זה לטענה עליהם שאכלו הבשר בחלב בביתו של אברהם, ואינם ראויים לקבלת התורה... ולזכר זה נוהגין לאכול מאכלי חלב בחג השבועות. והנה לזכר זה, שבימים האלה הוא כעין נתינת התורה, הנה נעשה הנס גם כן על ידי מאכל חלב שהאכילה יהודית את האויב, שרצה לבטל התורה מישראל, ועל ידי זה היה התחלת הנס. ליהודים היתה אורה זו תורה. ומנהג אבותינו תורה היא".}}, וכן נאמרו בזה רמזים נוספים{{הערה|ראו לדוגמא בבן איש חי: "ונראה לי בס"ד לרמוז טעם בחלב, לשלשה מצוות שגזרו לבטלם, שהם חודש, שבת, מילה, ומסרו ישראל עצמן עליהם. דאות ח' דחלב, הוא אות ראשונה של חודש. ואות ב' דחלב, הוא אות שניה של שבת. ואות ל' דחלב, הוא שלישי של מילה".}}. | בספר [[בני יששכר]] הוסיף טעם לכך שהנס של חנוכה נקשר דווקא במאכלי חלב, היות שבחנוכה רצו להשכיח את התורה וכפי שבחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב, כך יש לנהוג גם בחנוכה{{הערה|"מה שהביא מרן הרמ"א ז"ל בשלחנו בשם הכל בו דנוהגין לאכול מאכלי חלב בחנוכה. ומהראוי להתבונן, כי לא דבר ריק הוא, ואם הוא מפני שהאכילה יהודית את האויב מאכלי חלב, לא במקרה נפל מעשה ניסים? ונראה לפרש על פי מה שכתבתי כמה פעמים, שהיוונים רצו לבטל את התורה מישראל, ולהגביר חכמת החיצוניות, והנה כאשר התנוסס השי"ת עמנו, הראה לנו נפלאותיו במנורה ובשמן, הרמוזים לחכמה ולתורה מן השמים. והנה ימים האלה הם כעין נתינת התורה. והנה בשעת נתינת התורה בסיני עמדו המלאכים הקדושים בשמים ואמרו תנה הודך על השמים והנה רצו לבטלינו מן התורה. והנה המגיד מראשית אחרית פעל ועשה, מראש מקדם שבאו המלאכים לבית אברהם והאכילם בשר בחלב, והיה זה לטענה עליהם שאכלו הבשר בחלב בביתו של אברהם, ואינם ראויים לקבלת התורה... ולזכר זה נוהגין לאכול מאכלי חלב בחג השבועות. והנה לזכר זה, שבימים האלה הוא כעין נתינת התורה, הנה נעשה הנס גם כן על ידי מאכל חלב שהאכילה יהודית את האויב, שרצה לבטל התורה מישראל, ועל ידי זה היה התחלת הנס. ליהודים היתה אורה זו תורה. ומנהג אבותינו תורה היא".}}, וכן נאמרו בזה רמזים נוספים{{הערה|ראו לדוגמא בבן איש חי: "ונראה לי בס"ד לרמוז טעם בחלב, לשלשה מצוות שגזרו לבטלם, שהם חודש, שבת, מילה, ומסרו ישראל עצמן עליהם. דאות ח' דחלב, הוא אות ראשונה של חודש. ואות ב' דחלב, הוא אות שניה של שבת. ואות ל' דחלב, הוא שלישי של מילה".}}. | ||
==ראו גם== | |||
*[[ערב לביבות]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_אכילת_מאכלי_חלב_בחנוכה_מאמר_תורני_25611.html אכילת מאכלי חלב בחנוכה]''', מאמר תורני {{COL}} | *'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_אכילת_מאכלי_חלב_בחנוכה_מאמר_תורני_25611.html אכילת מאכלי חלב בחנוכה]''', מאמר תורני {{COL}} | ||
*הרב ד"ר חיים סיימונס, '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/c9/אכילת_גבינה_ולביבות_בחנוכה.pdf אכילת גבינה ולביבות בחנוכה]''', סקירה היסטורית על מעשה יהודית ומנהג אכילת גבינה ולביבות {{PDF}} | *הרב ד"ר חיים סיימונס, '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/c9/אכילת_גבינה_ולביבות_בחנוכה.pdf אכילת גבינה ולביבות בחנוכה]''', סקירה היסטורית על מעשה יהודית ומנהג אכילת גבינה ולביבות {{PDF}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/135072 שבעים מסופגניות? זה הזמן לשאול מה הקשר לחנוכה]''', כתבה לילדים {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/135176 כשהשליח הרב רובין ע"ה הסביר לחיילים על: "גזירת הסופגניה"]''' {{וידאו}}{{COL}} | |||
{{חנוכה}} | {{חנוכה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חנוכה]] | [[קטגוריה:חנוכה]] | ||