ארבע מאות עלמין דכיסופין: הבדלים בין גרסאות בדף

מקור עולם הזה הוא בזוהר הקדוש שמפרש בזה את פרשת הארבע מאות שקל כסף ששקל אברהם אבינו.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש [[זעיר]] הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, '''מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי''' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהלים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם [[הויה]] [[שם ע"ב|במילוי יודי"ן]], ארבע [[יוד]]י"ן אלו כלולים מ[[עשר]], ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא ה[[צדיק]] המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא [[אותיות]] שנכנסו אל כל כליה של [[בינה]], אחר כך נעשה [[אריך אנפין]] כנודע, שבינה הסדוקה{{הערה|מעולם המלבוש}} נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות, חציים לימין וחציים לשמאל, מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא אותיות הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}

==עניינם{{הערה|שם=מקורות|תניא אגה"ק כט אשת חיל, אוה"ת שמות ח סוף פרשת משפטים, אוה"ת בראשית א קטו ב ואילך.}}==

עניינם הוא אור הכתר שהוא תענוג העליון. כעת נמשך ומתגלה ממנו הארה בלבד וגם זה רק בעולמות העליונים – בגן עדן העליון והתחתון, אך לעתיד לבוא יתגלה הוא עצמו - ובעולם הזה.

==מספרם{{הערה|שם=מקורות}}==

מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים (וכפי שיובא לקמן) מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר ([[אריך אנפין]]), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר ([[גולגלתא]]):

לאחר מכן מסביר אדמו"ר הזקן כי אין די בדרגה זו שב[[סדר ההשתלשלות]], משום ש"אף על פי כן לא יכלה ה[[נפש]] או ה[[רוח]] ו[[נשמה]] למסבל ה[[אור]] כי [[טוב]] ומתוק האור וכו', כמו שכתוב "לחזות '''בנועם''' ה'" - לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע ב'''צחצחות''' כו' לשון '''צחה''' - צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות הצחצחות שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כ[[נר]] באבוקה, אם לא שמבחינת אור זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה '''לבוש אחד נברא''' מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכ[[משל]] הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ"ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך ה[[ענן]] וכו' כמ"ש בזח"ב דף ר"י ורכ"ט".

לאחר שתי הקדמות אלו מבהיר אדמו"ר הזקן את שמו של עולם הזה ב[[קבלה]]: - "והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה' וצחצחות להתענג על ה' ו[[ד' מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק]]ייא - ארבע מאות שקל כסף", ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם ה[[רצון]] הנקרא [[כתר]] שממנו שורש ה[[תרי"ג]] מצוות והז' מצוות דרבנן.

הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}.

שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.

בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=נשמה+יתירה קצט, ב]}}