ניגון טעמי הנגינה: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ|רבי הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.

טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.

טעמי הקריאה מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]].

מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}

מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}

טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. ל[[אדמו"ר הזקן]] היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:

# ההפטרה של "שובה ישראל".

# הפסוקים "מי א-ל כמוך" ב[[מפטיר יונה]] של [[יום הכיפורים]].

טעמי ההפטרה מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]].

טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את [[מגילת אסתר]]. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.

טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - ב[[ספר הניגונים]] חלק א'.

טעמים לראש השנה ו[[יום הכיפורים]] הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.

טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]].

ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי המקרא וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.