|
|
| שורה 23: |
שורה 23: |
|
| |
|
| ===כיבוש דמשק=== | | ===כיבוש דמשק=== |
| {{לעריכה|פסקה=כן}}
| | במשך המלחמה דחף הרבי את הממשלה לכבוש את דמשק ואף התבטא על כך ב[[התוועדות]] ב[[שבת]]: |
| במשך המלחמה דחף הרבי את הממשלה לכבוש את דמשק ואף התבטא על כך ב[[התוועדות]] ב[[שבת]]{{הערה|1=[[פרשת נח]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] כרך א' עמ' 118}}: "את דמשק היה אפשר לכבוש בו ביום שהתחילו את ההתקפה... או ביום המחרת. הסורים הרי ברחו, לא היו מגינים, ולא היה צבא שעמד נגדם, ואז לא הייתה עיר הבירה... ואז סוריה הייתה מסכימה מיד להסכם שלום. ואז היו נפטרים מעוד חזית, היו משחררים 40,000 חיילים מהחזית הזו [=הצפונית]... גם ושינגטון חיכתה שיכבשו את דמשק (לפחות ביום האחרון), למרות שמן השפה ולחוץ הם התנגדו לכך, הרי לאמיתו של דבר הם חיכו שיעמידום בפני עובדה מוגמרת. שאלתי למה לא כבשו את דמשק וקיבלתי תשובה בסגנון הבא: "בגלל הימצאותם של צוקים וסלעים כאלה שקשה לכובשם", ומסגנון התשובה מוכח שהשאלה הייתה שאלה-טענה חזקה וטובה!"" | | {{ציטוט|צרכאות=כן|תוכן=את דמשק היה אפשר לכבוש בו ביום שהתחילו את ההתקפה... או ביום המחרת. הסורים הרי ברחו, לא היו מגינים, ולא היה צבא שעמד נגדם, ואז לא הייתה עיר הבירה... ואז סוריה הייתה מסכימה מיד להסכם שלום. ואז היו נפטרים מעוד חזית, היו משחררים 40,000 חיילים מהחזית הזו [=הצפונית]... גם ושינגטון חיכתה שיכבשו את דמשק (לפחות ביום האחרון), למרות שמן השפה ולחוץ הם התנגדו לכך, הרי לאמיתו של דבר הם חיכו שיעמידום בפני עובדה מוגמרת. שאלתי למה לא כבשו את דמשק וקיבלתי תשובה בסגנון הבא: "בגלל הימצאותם של צוקים וסלעים כאלה שקשה לכובשם", ומסגנון התשובה מוכח שהשאלה הייתה שאלה-טענה חזקה וטובה!"|מקור=[[פרשת נח]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] כרך א' עמ' 118}} |
|
| |
|
| ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה, בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] - שלדידנו היה "[[יום טוב שני של גלויות]]" - הגיעו אריה מורגנשטרן ומנחם לוין אל בית מדרשו של הרבי ב[[קראון הייטס]] לאחר סיום [[תפילת ערבית]] ולפני פתיחת ההיכל ל[[הקפות]]. השניים נפגשו עם הרבי ושוחחו למעלה משעה.
| | הרבי גם דיבר על כך בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] בפני אריה מורגנשטרן ומנחם לוין, שהגיעו אז ל[[הקפות]]. הרבי ציין בשיחה עם השניים, שכיבוש דמשק היה מכריע את גורל המלחמה, והייתה מערערת על היציבות העולם המוסלמי, אותה סימלה דמשק. הרבי דחה את הטענות ש[[רוסיה]], תתערב בעקבות הכיבוש של דמשק, לטובת [[סוריה]], והוסיף שההתנגדות האמריקאית היא רק מן השפה ולחוץ. הרבי גם דיבר איתם על משמעות המלחמה ובעיקר על חשיבות התקופה מבחינת תהליך ה[[גאולה]]. בתום השיחה, הבטיחו השניים שהם יפעלו על ראשי המדינה לכבוש את דמשק. |
|
| |
|
| הרבי דיבר איתם על משמעות המלחמה ובעיקר על חשיבות התקופה מבחינת תהליך ה[[גאולה]]. הרבי שאל וחזר והִקשה בתקיפות רבה מדוע נעצרה המערכה הצבאית ברמת הגולן, ומדוע כוחות צה"ל, שכבר הדפו את הצבא הסורי, נמנעו מלהתקדם ולכבוש את דמשק, דבר שהיה מכריע בכך את גורל המלחמה. השניים ניסו לתרץ באוזני הרבי את המהלך ולתלותו בחשש שמא תממש [[רוסיה]] את אזהרותיה ותתערב במלחמה לצדה של דמשק אם תתקדם ישראל לעבר הבירה הסורית. מנגד, הוסיפו גם כי נראה שישראל מבקשת לרכז כוחות גדולים דווקא בחזית הדרום כדי להדוף בצורה משמעותית ומכרעת את הצבא המצרי אל מעבר לתעלה. הרבי דחה את טענות אלו אחת לאחת.
| | מסר דומה קיבל מר [[יוסף צ'חנובר]] איש מערכת הביטחון באותם ימים, מ[[מזכירות הרבי]], שבו נמסר לו להפעיל לחץ על [[משה דיין]] שיורה לכבוש את דמשק. מר צ'חנובר קיים את ההוראה, ומסר את דבריו של הרבי, משה דיין שמע את הדברים והגיב: הרבי צודק, אבל אין לנו די כוח-אדם... החיילים צריכים להגן על תל אביב!...". |
| | |
| הרבי טען שהכניסה לשטח מצרים היא טעות אסטרטגית, שכן היא כבר לא תוכל לשנות את מאזן הכוחות לטובת ישראל. הוא קבע כי הבעיה החמורה ביותר של מדינת ישראל היא דווקא המלחמה עם סוריה, וכי עד שזו לא תוכרע באופן מוחלט, לא תגיע אל סיומה מלחמתם של הערבים נגד עצם קיומה של מדינת ישראל.
| |
| | |
| משום שדמשק היא עיר היסטורית עתיקת יומין, אמר, היא מסמלת את יציבות העולם המוסלמי ולכן את האיום על עם ישראל. פגיעה בסמל כזה תערער עד היסוד את חוסנו הפנימי של העולם הערבי כולו. [[רוסיה]], כך סבר, לא תממש את איומיה.
| |
| | |
| היא רק מדברת, אך לא תעשה דבר. יתר על כן, לדעתו, גם ההתנגדות האמריקנית להכרעת סוריה היא מן השפה ולחוץ, ולאמיתו של דבר ארצות-הברית משוועת לכך שישראל תעשה זאת. ובעניין מחיר הדמים שעלולה ישראל לשלם, הרבי טען כי אם לא נכריע את המערכה עכשיו, בשעת כושר זו, אזי בעתיד יישפך דם רב הרבה יותר, במלחמות הבאות שיכפו עלינו הערבים.
| |
| | |
| את אמירותיו הפוליטיות תיבל הרבי בציטטות מהמדרשים ומספרות [[הקבלה]] על כך שדמשק היא כקוץ בבשרה של [[ירושלים]]. הוא חזר כמה פעמים על דברי התלמוד הידועים על קיסרי, שאותה השווה לדמשק של היום, ועל [[ירושלים]]: "קסרי וירושלים. אם יאמר לך אדם: חרבו שתיהן - אל תאמן. ישבו שתיהן - אל תאמן. חרבה קסרי וישבה ירושלים, חרבה [[ירושלים]] וישבה קסרי - תאמן{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מגילה]] דף ו' עמוד א'}}". התקשיתי לעקוב אחר שטף המקורות והציטטות, אבל הרבי חזר כמה וכמה פעמים על המדרש הידוע כי "עתידה [[ירושלים]] להיות מתרחבת בכל צדדיה, ושערי [[ירושלים]] עתידין להיות מגיעים עד דמשק{{הערה|1= [[שיר השירים]] רבה, ז, י}}".
| |
| | |
| בתום השיחה ביקש הרבי מהשניים לשוב הביתה מיד לאחר ההקפות, לטלפן לארץ ולהעביר בשמו מסר דחוף, לראשי המדינה: עליהם להורות על כיבוש דמשק, בלי שום חשש מאיש. תחת הרושם הקשה של השיחה הבטחנו לרבי שנמלא את השליחות שהטיל עלינו. מנחם לוין הבטיח להביא את הדברים לידיעתה של ראש הממשלה גולדה מאיר, ואילו אריה מורגנשטרן הבטיח שיתקשר לראשי המפד"ל ואמסור להם את דבריו על כל פרטיהם.
| |
| | |
| בהזדמנות סיפר מר יוסף צ'חנובר איש מערכת הביטחון באותם ימים:
| |
| | |
| "היה זה במהלך הדיונים - ייתכן עוד ב[[חול המועד]] [[סוכות]]. קיבלתי שיחת טלפון מחו"ל, ומזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] היה על הקו. הוא אמר לי כי הרבי מאזין אף הוא לשיחתנו. הוא אמר כי הרבי מבקש שאגש לשר הביטחון משה דיין ואומר לו כי צריך לכבוש את דמשק! האמת, מאוד התלבטתי, חששתי מתגובת דיין ואז הרב קליין לחץ עלי כי זה רצון הרבי.
| |
| | |
| נכנסתי בהיסוס למשה דיין (אם כי חששתי מתגובתו), הוא שמע את הדברים והגיב: הרבי צודק, אבל אין לנו די כוח-אדם... החיילים צריכים להגן על תל אביב!..."
| |
|
| |
|
| תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ב[[יחידות]] של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה הייתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר{{הערה|1= [[כפר חב"ד]] גיליון 722 עמ' 31}}: "התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק." | | תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ב[[יחידות]] של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה הייתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר{{הערה|1= [[כפר חב"ד]] גיליון 722 עמ' 31}}: "התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק." |