דובער קצנלבויגן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
|colspan="2"|<small>רשימת לוֹוִים, תושבי [[ליובאוויטש]], שביתם נהרס עקב '[[השריפה הגדולה בליובאוויטש|השריפה הגדולה]]' ב[[ה' באלול]] [[תרי"ח]] – חתוּם על־ידי ר' אברהם המוכסן</small>
|colspan="2"|<small>רשימת לוֹוִים, תושבי [[ליובאוויטש]], שביתם נהרס עקב '[[השריפה הגדולה בליובאוויטש|השריפה הגדולה]]' ב[[ה' באלול]] [[תרי"ח]] – חתוּם על־ידי ר' אברהם המוכסן</small>
|}
|}
ר' דובער קצנלבויגן נולד בליובאוויטש לאמו מרת בתיה ולאביו ר' אברהם ([[תקע"ח]] – ?), בשנת [[תק"צ]]. אביו ר' אברהם (ב"ר יהושע) שימש כמוכסן בעיירה ליובאוויטש וסייע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בעת ההלשנות בשנת [[ת"ר]], אז גם ישב בבית המאסר למשך שני ימים{{הערה|לכ"ז: '''[[תנועת ההשכלה#קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה|קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]''', ניו יורק תש"ו, עמ' 21, ובהערות 46 ו־49.}}.
ר' דובער קצנלבויגן נולד בליובאוויטש לאמו מרת בתיה ולאביו ר' אברהם{{הערה|נולד בשנת [[תקע"ח]].}}, בשנת [[תק"צ]]. אביו ר' אברהם (ב"ר יהושע) שימש כמוכסן בעיירה ליובאוויטש וסייע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בעת ההלשנות בשנת [[ת"ר]], אז גם ישב בבית המאסר למשך שני ימים{{הערה|לכ"ז: '''[[תנועת ההשכלה#קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה|קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]''', ניו יורק תש"ו, עמ' 21, ובהערות 46 ו־49.}}.


התחתן לפני שנת [[תרי"ג]] עם ראָדאַ ([[תקצ"ב]] – ?). מקום דירתו היה מול השוק בליובאוויטש, על־יד שטח [[ליובאוויטש#מרכז חסידות חב"ד#תקופת אדמו"ר האמצעי|בית הכנסת של אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[אלישיב קפלון]], '''[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד|לְיוּבַּאוִויטְשׁ – העיירה של חב"ד]]''', תשע"ז, עמ' 95.}}, בשורה אחת עם ביתו של ר' [[שלמה חיים קוטאין]] וביתו של ר' נחמן צבי ב"ר [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|שם=לעתיד|[[ישראל ג'ייקובסון]], '''[[זכרון לבני ישראל]]''', ניו יורק תשנ"ו, עמ' נ, הערה צא.}}.
התחתן לפני שנת [[תרי"ג]] עם ראָדאַ {{הערה|נולדה בשנת [[תקצ"ב]].}}. מקום דירתם היה מול השוק בליובאוויטש, על־יד שטח [[ליובאוויטש#מרכז חסידות חב"ד#תקופת אדמו"ר האמצעי|בית הכנסת של אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[אלישיב קפלון]], '''[[ליובאוויטש - העיירה של חב"ד|לְיוּבַּאוִויטְשׁ – העיירה של חב"ד]]''', תשע"ז, עמ' 95.}}, בשורה אחת עם ביתו של ר' [[שלמה חיים קוטאין]] וביתו של ר' נחמן צבי בנו של רבי [[שמואל דובער מבוריסוב]]{{הערה|שם=לעתיד|[[ישראל ג'ייקובסון]], '''[[זכרון לבני ישראל]]''', ניו יורק תשנ"ו, עמ' נ, הערה צא.}}.


בשנת [[תרנ"ג]] הייתה לו, לר' אהרן ביינש ולר' שלום יחזקאל פורש מחלוקת עם הרב יעקב אליעזר סקאבלא, ר' אהרן זליגסון ור' נפתלי צבי מייטין. הדיינים (ביניהם היה הרב [[דוד יעקובסון]]) לא הצליחו לפשר בין הצדדים והוחלט כי המכריעים יהיו האחים, [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|הרז"א]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|'''קונטרס בר מצוה תרנ"ג''', ניו יורק תש"ס, עמ' יח.}}.
בשנת [[תרנ"ג]] הייתה לו, לר' אהרן ביינש ולר' שלום יחזקאל פורש מחלוקת עם הרב יעקב אליעזר סקאבלא, ר' אהרן זליגסון ור' נפתלי צבי מייטין. הדיינים (ביניהם היה הרב [[דוד יעקובסון]]) לא הצליחו לפשר בין הצדדים והוחלט כי המכריעים יהיו האחים, [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|הרז"א]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|'''קונטרס בר מצוה תרנ"ג''', ניו יורק תש"ס, עמ' יח.}}.

תפריט ניווט