39,916
עריכות
מזבח העולה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
הרבי מסביר כי בנוגע לעקידת יצחק, כותב הרמב"ם "ובמקדש", כיון שהעקידה היתה במקום זה בתור מקדש ומקום הקרבת קרבנות. | הרבי מסביר כי בנוגע לעקידת יצחק, כותב הרמב"ם "ובמקדש", כיון שהעקידה היתה במקום זה בתור מקדש ומקום הקרבת קרבנות. | ||
המזבח שימש להקרבת כל קורבנות הציבור והיחיד. עבודת הקורבנות החלה בהקרבת עולת התמיד של השחר, והסתיימה בהקרבת קורבן התמיד של בין הערבים. | |||
מיקום מזבח העולה: המזבח עמד במזרח החצר, כשהדופן המערבית במרחק – 10 אמה, ממסך פתח המשכן, והדופן הצפונית במרחק – 12 ו- 1/3 אמה, מקלעי החצר הצפוניים. בדופן הדרומית הונח הכבש (משטח עליה משופע), קצה תחתית הכבש עמד במרחק – 1 אמה מעמודי החצר הדרומיים. | |||
== תיאור מזבח העולה == | |||
מזבח העולה – דפנות מזבח העולה נעשו מעצי שיטים בעובי – 1 טפח, דפנות העץ צופו מבית ומיחוץ בנחושת. פנים המזבח היה חלול ללא גג. בזמן החניה מילאו את חללו באדמה (רש"י- שמות ל', ג') . לדעת הנצי"ב, היה למזבח גג מעצי שיטים מצופה בנחושת. מידות המזבח: אורכו – 5 אמה, רוחבו – 5 אמה, וגובהו – 10 אמה (כולל גובה קרנות המזבח), לדעת ר' יוסי (זבחים נט.). לדעת ר' יהודה, היה גובה המזבח – 3 אמה. נלענ"ד שהמזבח הורכב משתי תיבות חלולות: האחת בגובה – 3 אמות (החלק העליון של המזבח),והשניה הגובה – 7 אמות (החלק התחתון של המזבח). בזמן החניה הונחה התיבה העליונה ע"ג התיבה התחתונה כשהיסוד למטה. בזמן המסעות הפכו את התיבה התחתונה (כשהיסוד כלפי מעלה), והניחו בתוכה את התיבה העליונה (כשמקום המערכה כלפי מעלה). ע"י כך יכלו הלוים לשאת את המזבח על כתפיהם (משום גובה הבדים). | |||
למחלוקת בדבר גובהו של המזבח חשיבות והשפעה רבה: הן לגבי מיקום מרכיבי המזבח, הן לגבי אורך הכבש, הן לגבי גובה עמודי וקלעי החצר, והן לגבי משקל ומחיר המשכן. הרמב"ם פסק כדעת ר' יוסי, "מזבח שעשה משה... עשר אמות גובה" (בית הבחירה, ב', ה'), והוסיף שם "הכסף משנה": "וידוע דהלכה כר' יוסי לגבי ר' יהודה". | |||
== כלי השרת למזבח העולה == | |||
לצורך עבודת הקורבנות במזבח העולה, נדרשו 5 כלי שרת. תכלית הכלים: ניקוי, קבלת הדם, היפוך הבשר על האש, ונטילת גחלים. כלי השרת למזבח נעשו מנחושת. | |||
== הכבש == | |||
הכבש (משטח עליה משופע) נעשה לצורך עלית הכהנים לגג המזבח. כפי שנאמר, ולא תעלה במעלות על מזבחי (שמות כ', כ"ו) . הכבש נעשה מעצי שיטים ("מעשה חושב"). צורת הכבש : משטח משופע וחלק (ללא מדרגות), ברוחב – 5 אמה, באורך – 32 אמה (מידות פ"ג, ג'), ובגובה – 10 אמה (לדעת ר' יוסי). לדעת ר' יהודה הסובר שגובה המזבח היה 3 אמה, היה אורך הכבש לדעתו - 10 אמה. בדופן הצפונית של הכבש, נעשו חריצים כנגד בליטות יסוד המזבח והכרכוב. כדי להצמיד את הכבש למזבח למרחק כחוט השערה. | |||
== מיקום הכבש == | |||
הכבש ניתן בצידו הדרומי של מזבח העולה. תחילת שיפועו במרחק – 1 אמה מעמודי החצר, וראשו היגיע עד לגג המזבח. | |||
== מקורות == | |||
דברי ההסבר מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30073 חב"ד אינפו] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:כלי המקדש]][[קטגוריה:הר הבית]] | [[קטגוריה:כלי המקדש]][[קטגוריה:הר הבית]] | ||