37,420
עריכות
רמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הפרת זכויות יוצרים, https://www.hidabroot.org/article/57758 ואתר מפעל משנה תורה, הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, קו מפריד בטווח מספרים
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הפרת זכויות יוצרים, https://www.hidabroot.org/article/57758 ואתר מפעל משנה תורה, הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, קו מפריד בטווח מספרים) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
רמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד לאביו רבי [[מיימון הדיין]]. | רמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד לאביו רבי [[מיימון הדיין]]. | ||
=== שמו ומוצאו === | === שמו ומוצאו === | ||
משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב"ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}. | משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב"ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}. | ||
בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות: | בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות: | ||
::::::::# ר' עובדיה הדיין | ::::::::# ר' עובדיה הדיין | ||
::::::::# ר' שלמה | ::::::::# ר' שלמה | ||
::::::::# ר' עובדיה הדיין | ::::::::# ר' עובדיה הדיין | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
=== בצעירותו === | === בצעירותו === | ||
[[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבנים]] חב"דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] "הרמב"ם" בקהיר]] | [[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבנים]] חב"דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] "הרמב"ם" בקהיר]] | ||
את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו | את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף. | ||
בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן שלוש עשרה, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור. | בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן שלוש עשרה, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
==חייו במצרים== | ==חייו במצרים== | ||
כעבור חמישה חודשים, ולאחר פטירת אביו הרב מיימון ירדה המשפחה והשתקעה במצרים. תחילה התגוררה המשפחה באלכסנדריה, וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, קהיר העתיקה. במגיפה שהשתוללה בעיר עקב תנאי נקיון ירודים, נפטרו אשתו ובתו של הרמב"ם, לאחר מכן נשא הרמב"ם את בתו של ר' מישאל הלוי (תלמידו של הרמב"ם) בן ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא, חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו אברהם . כתבי יד רבים של הרמב"ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה "ראיס אל-יהוד" (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו. | כעבור חמישה חודשים, ולאחר פטירת אביו הרב מיימון ירדה המשפחה והשתקעה במצרים. תחילה התגוררה המשפחה באלכסנדריה, וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, קהיר העתיקה. במגיפה שהשתוללה בעיר עקב תנאי נקיון ירודים, נפטרו אשתו ובתו של הרמב"ם, לאחר מכן נשא הרמב"ם את בתו של ר' מישאל הלוי (תלמידו של הרמב"ם) בן ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא, חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו אברהם. כתבי יד רבים של הרמב"ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה "ראיס אל-יהוד" (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו. | ||
הרמב"ם שימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת 1177 לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב. | הרמב"ם שימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת 1177 לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
בשל מומחיותו הרבה ב[[רפואה]], החל הרמב"ם בשנת 1185 לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב"ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח. על פי ההיסטוריון הערבי אל קיתי, סירב הרמב"ם לקבל תפקיד דומה שהוצע לו על ידי "מלך הפרנקים באשקלון", ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה. | בשל מומחיותו הרבה ב[[רפואה]], החל הרמב"ם בשנת 1185 לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב"ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח. על פי ההיסטוריון הערבי אל קיתי, סירב הרמב"ם לקבל תפקיד דומה שהוצע לו על ידי "מלך הפרנקים באשקלון", ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה. | ||
מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב"ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד. המשורר הערבי אל-סעיד אבן סינא אלמולך כתב עליו: | מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב"ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד. המשורר הערבי אל-סעיד אבן סינא אלמולך כתב עליו: | ||
"גלנוס ריפא את הגוף/ והרמב"ם גוף ונפש./ | "גלנוס ריפא את הגוף/ והרמב"ם גוף ונפש./ | ||
ידיעותיו קנו לו שם כרופא הדור/ הוא ידע לשכך את כאב הבערות/ | ידיעותיו קנו לו שם כרופא הדור/ הוא ידע לשכך את כאב הבערות/ | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
== התנגדות לחיבוריו == | == התנגדות לחיבוריו == | ||
על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל ה[[תורה שבעל פה]] בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר. | על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל ה[[תורה שבעל פה]] בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו מושתת הספר. | ||
אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה. | אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה. | ||
== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" == | == חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" == | ||
חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגוצ'וב , [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה". | חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה". | ||
רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם. | רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם. | ||
כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא | כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=המהר%22ל&pgnum=23 אוס"ח בשם ספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)}}. | ||
== בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] == | == בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] == | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של [[עולם הבריאה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22 | [[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של [[עולם הבריאה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22 ספר השיחות תש"ג ע' 41].}}. | ||
[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב באחד מהשיעורים שלמד עמו | [[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב באחד מהשיעורים שלמד עמו | ||
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז | ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה]] אפילו ברמז{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.}}. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר [[האר"י]] הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה}} הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בוודאי". | ||
עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st= | עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=נחמן&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו. | ||
[[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב"ם בהתחלת הספר "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . "פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב"ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון". והרי, לשון הרמב"ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב"ם' תשמ"ח, אות ד.}}.}}. | [[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב"ם בהתחלת הספר "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . "פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב"ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון". והרי, לשון הרמב"ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב"ם' תשמ"ח, אות ד.}}.}}. | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
== תאריך לידתו של הרמב"ם == | == תאריך לידתו של הרמב"ם == | ||
הרמב"ם נולד בי"ד ניסן בשנת ד'תתצ"ה. | הרמב"ם נולד בי"ד ניסן בשנת ד'תתצ"ה. | ||
בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד ב[[ניסן]] ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}. | בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד ב[[ניסן]] ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי שבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}. | ||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו. | הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו. | ||
הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו ל[[נישואין|נשא]] את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם | הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו ל[[נישואין|נשא]] את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם{{הערה|1=שיחת הרבי י"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]] על 850 ללידת הרמב"ם [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב"ד אינפו]}}. | ||
[[קובץ:סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם על קברו שבטבריה]] | [[קובץ:סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם על קברו שבטבריה]] | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
== יום ההילולא של הרמב"ם == | == יום ההילולא של הרמב"ם == | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של הרמב"ם. | '''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של הרמב"ם. | ||
בשנת [[תשמ"ה]] אחרי שחזר מה"[[אוהל]]" ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב"ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע"כ שעניינו של הרמב"ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר (ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי). | בשנת [[תשמ"ה]] אחרי שחזר מה"[[אוהל]]" ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב"ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע"כ שעניינו של הרמב"ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר (ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי). | ||
בשנת [[תנש"א]] הרבי עורר לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום | בשנת [[תנש"א]] הרבי עורר לערוך ביום זה התוועדויות חסידיות בכל מקום{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}. | ||
הרבי התבטא{{הערה|הערה 83 [http://www.770live.com/heb770/dm/pdf/HAT17.pdf בשיחת ש"פ שמות - כ"א טבת תשנ"ב]}} בסמיכות ליום ההילולא של הרמב"ם לגבי כך שהקב"ה משלים וממלא את ימיהם של צדיקים מיום אל יום: | הרבי התבטא{{הערה|הערה 83 [http://www.770live.com/heb770/dm/pdf/HAT17.pdf בשיחת ש"פ שמות - כ"א טבת תשנ"ב]}} בסמיכות ליום ההילולא של הרמב"ם לגבי כך שהקב"ה משלים וממלא את ימיהם של צדיקים מיום אל יום: | ||
| שורה 127: | שורה 127: | ||
===הפקפוק באמיתיות התמונה=== | ===הפקפוק באמיתיות התמונה=== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
במשך השנים הצטברו טענות ושאלות רבות בנוגע לציור המקובל לרמב"ם – שנפוץ ראשונה בשנת {{מונחון|תק"ד|או שמא תקה}} בשם תחריט עתיק, וביניהם כמה פרטים הנוגדים את ה[[הלכה]]: | במשך השנים הצטברו טענות ושאלות רבות בנוגע לציור המקובל לרמב"ם – שנפוץ ראשונה בשנת {{מונחון|תק"ד|או שמא תקה}} בשם תחריט עתיק, וביניהם כמה פרטים הנוגדים את ה[[הלכה]]: | ||
::*הרמב"ם לבוש בציורים המקוריים בבגדי גויים – אותם אסר בעצמו{{הערה|1='''"לא ילבש במלבוש המיוחד להן"''', הלכה [[עבודה זרה|עבודת כוכבים ומזלות]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=11&halocha=1&hilite= פרק י"א הלכה א'].}} | ::*הרמב"ם לבוש בציורים המקוריים בבגדי גויים – אותם אסר בעצמו{{הערה|1='''"לא ילבש במלבוש המיוחד להן"''', הלכה [[עבודה זרה|עבודת כוכבים ומזלות]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=11&halocha=1&hilite= פרק י"א הלכה א'].}} | ||
| שורה 189: | שורה 158: | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב"ם] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 הרבי בשיחה מיוחדת לרגל 850 ללידת הרמב"ם] {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85701 הרבי מספר על הנהגות הרמב"ם] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85701 הרבי מספר על הנהגות הרמב"ם] {{אינפו}} | ||
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/12/28-12-2018-08-38-30-שמות-גרסת-קריאה.pdf | *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/12/28-12-2018-08-38-30-שמות-גרסת-קריאה.pdf מדקדקים פרשת שמות עמ' 15] {{אינפו}} | ||
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב"ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב"ם העולמי בשנים תשע"ה-תשע"ט {{אינפו}} | *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב"ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב"ם העולמי בשנים תשע"ה-תשע"ט {{אינפו}} | ||
*[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/706111/ סיפור חייו של הרמב"ם] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/706111/ סיפור חייו של הרמב"ם] {{אינפו}} | ||