פרנסה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,056 בתים ,  10 בנובמבר 2021
הוספת תוכן
אין תקציר עריכה
(הוספת תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5: שורה 5:


עם זאת, מכיון שהאור עצמו הוא [[אור]] [[רוחניות|רוחני]], נאמר בגמרא כי פרנסתו של אדם נקצבת לו בכל יום ויום, שכן השפע היורד מלמעלה משתלשל מדרגה לדרגה עד לדרגות ה[[גשמיות]] בכל יום ויום לפי מעשיו וכאמור בגמרא "אדם נידון בכל יום", ולכן אם האדם נוהג כראוי הוא יקבל את השפע הראוי לו שירד לכלים הנצרכים, ולא - ישאר השפע לעולם העליון.
עם זאת, מכיון שהאור עצמו הוא [[אור]] [[רוחניות|רוחני]], נאמר בגמרא כי פרנסתו של אדם נקצבת לו בכל יום ויום, שכן השפע היורד מלמעלה משתלשל מדרגה לדרגה עד לדרגות ה[[גשמיות]] בכל יום ויום לפי מעשיו וכאמור בגמרא "אדם נידון בכל יום", ולכן אם האדם נוהג כראוי הוא יקבל את השפע הראוי לו שירד לכלים הנצרכים, ולא - ישאר השפע לעולם העליון.
מסיבה זו על האדם לעשות [[השתדלות]] במעשיו כנגזר על ידי הבורא - "בזיעת אפיך תאכל לחם", שכן על האדם להמשיך במעשיו את האור לעולם ה[[עשייה]], ולא לא יועיל לו האור ה[[רוחניות|רוחני]] כדי לספק את צרכיו ה[[גשמיות|גשמיים]].
מסיבה זו על האדם לעשות [[השתדלות]] במעשיו כנגזר על ידי הבורא - "בזיעת אפיך תאכל לחם", שכן על האדם להמשיך במעשיו את האור לעולם ה[[עשייה]], ולא לא יועיל לו האור ה[[רוחניות|רוחני]] כדי לספק את צרכיו ה[[גשמיות|גשמיים]].


לכן היה מנהגו של [[רב המנונא סבא]] להתפלל בכל יום על צרכיו{{הערה|עד כאן, מ[[דרך מצוותיך]] מצוות תגלחת מצורע.}} מכאן גם מוכיח [[הרבי]], שפרנסתו של האדם נקצבת לו באופן ניסי, וגם כאשר מזונותיו של רב המנונא היו על שולחנו ברשות היחיד שלו ובבעלותו הממונית - עד שיכול היה לקדש עימם אשה, זאת רק בנוגע לדיני הממונות שלו, אבל בנוגע לפרנסתו אין ה[[מזון]] שלו עד שהוא מתפלל עליו ועד אשר מברך עליו ברכה ואם אוכלו בלא ברכה נקרא מועל בהקדש וכל זאת מכיון שמזונותיו של האדם קצובים לו באופן ניסי ולא טבעי, כמו [[מן]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&hilite=4bf5b39b-6f31-4e90-8160-d866cfc7ec84&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=40 ח"ב].}}.
לכן היה מנהגו של [[רב המנונא סבא]] להתפלל בכל יום על צרכיו{{הערה|עד כאן, מ[[דרך מצוותיך]] מצוות תגלחת מצורע.}} מכאן גם מוכיח [[הרבי]], שפרנסתו של האדם נקצבת לו באופן ניסי, וגם כאשר מזונותיו של רב המנונא היו על שולחנו ברשות היחיד שלו ובבעלותו הממונית - עד שיכול היה לקדש עימם אשה, זאת רק בנוגע לדיני הממונות שלו, אבל בנוגע לפרנסתו אין ה[[מזון]] שלו עד שהוא מתפלל עליו ועד אשר מברך עליו ברכה ואם אוכלו בלא ברכה נקרא מועל בהקדש וכל זאת מכיון שמזונותיו של האדם קצובים לו באופן ניסי ולא טבעי, כמו [[מן]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&hilite=4bf5b39b-6f31-4e90-8160-d866cfc7ec84&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=40 ח"ב].}}.
==מטרתה==
המטרה של הפרנסה, היא שעל ידה האדם יגיע לאהבת ה'.{{הערה|[[לקוטי תורה]], פרשת נח, מאמר דבור המתחיל מים רבים.}}  הפרנסה נקראת  בשם שעבוד הפרנסה, ולמרות זאת אין בזה ענין שלילי, אלא המטרה היא שעל ידם יגיע היהודי לאהבת ה' - התבטלות עצמית.{{הערה|לקו"ש חלק א', נח סעיף א'.}} כשיתבונן שכל הענינים שיש בעולם הזה זה רק הארה ("זיו") מהקב"ה ושהוא בעצמו נעלה באין ערוך מהעולם - יגיע לאהבת ה'.
==בעבודת ה'==
העסק בפרנסה לא אמור להפיל את האדם בעבודת ה', והעצה לזה שהאדם לא יפול כשעוסק בעניני העולם, אומר הרבי - הוא שתמיד יהיה מונח בזה שלעולם אין מציאות,{{הערה|לקו"ש חלק א', נח סעיף ג'.}}
ושכל המציאות האמיתית זה אלוקות.
{{להשלים}}
{{להשלים}}


28

עריכות

תפריט ניווט