יוסף חיים שלמה שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"מ]] לאביו רבי [[אברהם זלמן קזרנובסקי]] ולאמו מרת אסתר שיינא שפרה (אטל), כדור חמישי ל[[אדמו"ר הזקן]], וכנין ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}}. בשעת הברית נקרא על שם זקנו מצד אביו, הרב חיים שלמה קזרנובסקי, מחסידי אדמו"ר האמצעי ורב הקהילה החב"דית בדוברובנה{{הערה|בנו היה ר' שלום קזרנובסקי, ונכדו היה ר' אברהם זלמן קזרנובסקי, אביו של ר' חיים שלמה יוסף.}}.
נולד בשנת [[תר"מ]] לאביו רבי [[אברהם זלמן קזרנובסקי]] ולאמו מרת אסתר שיינא שפרה (אטל), כדור חמישי ל[[אדמו"ר הזקן]], וכנין ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}}. בשעת ה[[ברית]] נקרא על שם זקנו מצד אביו, הרב חיים שלמה קזרנובסקי, מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ורב הקהילה ה[[חב"ד]]ית בדוברובנה{{הערה|בנו היה ר' שלום קזרנובסקי, ונכדו היה ר' אברהם זלמן קזרנובסקי, אביו של ר' חיים שלמה יוסף.}}.


בילדותו, בהוראת אביו היה עליו לחזור בכל יום 18 פרקי משניות.
בילדותו, בהוראת אביו היה עליו לחזור בכל יום 18 פרקי [[משניות]].


בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת ציפורה פייגא, בת הרב החסיד מרדכי לידר מטבריה.
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת ציפורה פייגא, בת הרב החסיד מרדכי לידר מ[[טבריה]].


התפרנס מעיסוקו כמנהל בית המלון היהודי 'אשל אברהם' בחברון.
התפרנס מעיסוקו כמנהל בית המלון היהודי 'אשל אברהם' ב[[חברון]].


עם חורבן הקהילה היהודית בחברון בעקבות [[פרעות תרפ"ט]], עבר להתגורר ב[[ירושלים]] שם החל לשמש כגבאי [[בית הכנסת בעל התניא]] בשכונת מאה שערים.
עם חורבן הקהילה ה[[יהודי]]ת ב[[חברון]] בעקבות [[פרעות תרפ"ט]], עבר להתגורר ב[[ירושלים]] שם החל לשמש כ[[גבאי]] [[בית הכנסת בעל התניא]] בשכונת מאה שערים.


שימש כ[[שד"ר]] עבור הישוב החב"די בארץ הקודש, ואת נסיעותיו ניצל מספר פעמים כדי לבקר בליובאוויטש, והיה [[התקשרות|מקושר]] לרבותינו נשיאינו בכל מאודו. כמו כן זכה להתלוות אל הרבי בביקור הידוע אצל [[רבי אהרון מבעלז]].
שימש כ[[שד"ר]] עבור הישוב ה[[חב"ד]]י ב[[ארץ הקודש]], ואת נסיעותיו ניצל מספר פעמים כדי לבקר ב[[ליובאוויטש]], והיה [[התקשרות|מקושר]] לרבותינו נשיאינו בכל מאודו. כמו כן זכה להתלוות אל [[הרבי]] בביקור הידוע אצל [[רבי אהרון מבעלז]].


קיבל מספר מכתבים מאדמו"ר הריי"צ אודות הקהילה החב"דית, כאשר אדמו"ר הריי"צ פנה אליו בתוארים: "שאר בשרי ידידי הנכבד והכי נעלה, גזע תרשישים"{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טז, אגרת ו'פא. [https://www.kedem-auctions.com/he/node/122536 מכתב מכתב מתאריך י"ג כסלו תרצ"ב], [https://www.kedem-auctions.com/he/node/122550 מכתב מתאריך י"ח טבת תש"ח]. ועוד. מכונה לעיתים במכתבים בשם מוהרש"י חיים.}}.
קיבל מספר מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הקהילה ה[[חב"ד]]ית, כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] פנה אליו בתוארים: "שאר בשרי ידידי הנכבד והכי נעלה, גזע תרשישים"{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טז, אגרת ו'פא. [https://www.kedem-auctions.com/he/node/122536 מכתב מכתב מתאריך י"ג כסלו תרצ"ב], [https://www.kedem-auctions.com/he/node/122550 מכתב מתאריך י"ח טבת תש"ח]. ועוד. מכונה לעיתים במכתבים בשם מוהרש"י חיים.}}.


לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, בכינוס חסידי חב"ד בי"ח אלול תש"י בלוד היה זה שהציע לשגר לרבי מברק מזל טוב על קבלת הנשיאות.
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], בכינוס חסידי [[חב"ד]] בי"ח אלול [[תש"י]] ב[[לוד]] היה זה שהציע לשגר ל[[רבי]] מברק מזל טוב על [[קבלת הנשיאות]].


היה [[בעל שמועה]], וקירב לחסידות בין השאר את קרוב משפחתו{{הערה|נכד גיסו.}} ר' [[אברהם לידר]].
היה [[בעל שמועה]], וקירב לחסידות בין השאר את קרוב משפחתו{{הערה|נכד גיסו.}} ר' [[אברהם לידר]].


נפטר בגיל 74 ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשי"ד]]. בשל העובדה שבית העלמין בהר הזיתים היה נתון באותה שעה בשליטת הירדנים, נטמן ב[[בית העלמין בהר המנוחות]].
נפטר בגיל 74 ב[[י"ד מנחם אב]] [[תשי"ד]]. בשל העובדה ש[[בית העלמין בהר הזיתים]] היה נתון באותה שעה בשליטת הירדנים, נטמן ב[[בית העלמין בהר המנוחות]].


==משפחתו==
==משפחתו==
19

עריכות

תפריט ניווט