16,089
עריכות
שלמה מיידנצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (קצת מקורות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 22.}}. | בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 22.}}. | ||
כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של הק.ג.ב. אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות, החל החסיד ר' [[אהרן חזן]] לקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית. לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים{{הערה|שם= | כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של הק.ג.ב. אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות, החל החסיד ר' [[אהרן חזן]] לקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית. לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו כתב שהוא מרגיש שהוא לא כלי עדיין ללמוד בתומכי תמימים, במכתב תשובה השיב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שמחשבות אלה מגיעים מענווה שמקורה ב[[נפש הבהמית]] ובוודאי שהוא רשאי ללמוד בתומכי תמימים{{הערה|שם=ב|הקטר של חב"ד, פרק 2 "לידה מחדש", עמ' 28 ואילך.}}. | ||
בהיותו ב[[פוקינג]] שהתה שם גם אמו של הרבי [[הרבנית חנה]], ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, ב[[תשכ"א]] כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים):{{ציטוטון|אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני}}. | בהיותו ב[[פוקינג]] שהתה שם גם אמו של הרבי [[הרבנית חנה]], ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, ב[[תשכ"א]] כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים):{{ציטוטון|אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני}}. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עברו חלק גדול מהתמימים ואנ"ש ור' שלוימק'ה עימם מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. שם אף השתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]). | לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עברו חלק גדול מהתמימים ואנ"ש ור' שלוימק'ה עימם מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. שם אף השתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]). | ||
לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את [[הרבי הריי"צ]] ולהשתקע עם משפחת רעייתו ב[[קראון הייטס]], אך [[הרבי הריי"צ]] הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה ו[[חתונה|התחתן]]{{הערה|שם= | לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את [[הרבי הריי"צ]] ולהשתקע עם משפחת רעייתו ב[[קראון הייטס]], אך [[הרבי הריי"צ]] הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה ו[[חתונה|התחתן]]{{הערה|שם=ב}}. | ||
לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|הקטר של חב"ד, פרק 3 "המעברה החסידית", עמ' 45 ואילך.}}. | לאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|הקטר של חב"ד, פרק 3 "המעברה החסידית", עמ' 45 ואילך.}}. | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
בשנת [[תשס"ז]] הקים ארגון [[התאחדות החסידים]] קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה ועל שם סגנו הרב [[משה אשכנזי]] הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה". ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה. ב[[תשע"ו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"ד שדה תעופה]] לעילוי נשמתו. | בשנת [[תשס"ז]] הקים ארגון [[התאחדות החסידים]] קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה ועל שם סגנו הרב [[משה אשכנזי]] הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה". ב[[תשע"ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה. ב[[תשע"ו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"ד שדה תעופה]] לעילוי נשמתו. | ||
==פעילות ציבורית== | ==פעילות ציבורית== | ||
===יו"ר ועד כפר חב"ד=== | ===יו"ר ועד כפר חב"ד=== | ||