37,374
עריכות
מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קידוד קישורים, מיזוג הערות שוליים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
(←בצעירותו: רווח מיותר) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, מיזוג הערות שוליים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''מנחם נחום שניאורסון''' (או '''ר' נחום''' מנעזין{{הערה| | ר' '''מנחם נחום שניאורסון''' (או '''ר' נחום''' מנעזין{{הערה|שם=שם ושארית| [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=אהרן+אלכסנדרוב שם ושארית]}}) היה בנו של [[אדמו"ר האמצעי]]. נולד בשנת [[תקנ"ח]]{{הערה|"על פי שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרצ"ג]] אות ו-ח משמע שנולד תקמ"ז-תקמ"ח ונסתלק תרל"ו. ועוד נוסחא שנולד אחר [[הסתלקות]] הרמ"נ מטשרנוביל ונקרא על שמו (מכ' י"ז טבת צ"ט), זמן מועט לאחר פטירת ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] ולכן נקרא על שמו", אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא, עמ' רסט.}}. היה בעל מזג טוב וזכה לאריכות ימים (80 שנה) וגם לעת זקנתו היה נראה כצעיר. | ||
בזיווג ראשון היה חתן ר' [[זלמן ריבלין]], ובזווג שני היה חתן הה"ק ר' [[יעקב ישראל מצ'רקס]] | בזיווג ראשון היה חתן ר' [[זלמן ריבלין]], ובזווג שני היה חתן הה"ק ר' [[יעקב ישראל מצ'רקס]]{{הערה|שם=שם ושארית}}. | ||
==בצעירותו== | ==בצעירותו== | ||
ר' מנחם נחום היה קרוב | ר' מנחם נחום היה קרוב מאוד ל[[אדמו"ר הזקן]]. בבואו לעונת השידוכים, אמר לו אדמו"ר הזקן, שבאם בבגד המשי העליון במלבושי החתונה, יעשו לו טלאי על בגדו, ילמד עמו אדמו"ר הזקן ויבטיח לו להיות 'אתי עמי במחיצתי', ר' מנחם נחום שאל את אדמו"ר הזקן האם הוא צריך להסכים כלפי חוץ, או לרצות בכך, ענה לו אדמו"ר הזקן צריך לרצות בכך ובאמת, עקב כך ר' נחום לא רצה, וכל ימיו היה מקונן על כך שלא הסכים. לפני החופה אדמו"ר הזקן קרע חלק מעור הצוארון שהיה לבוש בו (כמנהג הגבירים) והבטיח לו עבור זה אריכות ימים. | ||
התחתן בחורף [[תקע"ב]], בהיותו בגיל 13. בחתונה נאמר המאמר "שוש תשיש"{{הערה|1=נוסחאות שונות מהמאמר נדפסו בלקוטי תורה תזריע יט, ד. מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ב ע' קפח. מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה חלק א, ע' שיז. הובא בשורש מצות התפילה עם הגהות מהצמח צדק - דרך מצותיך ע' 274.}}. | התחתן בחורף [[תקע"ב]], בהיותו בגיל 13. בחתונה נאמר המאמר "שוש תשיש"{{הערה|1=נוסחאות שונות מהמאמר נדפסו בלקוטי תורה תזריע יט, ד. מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ב ע' קפח. מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה חלק א, ע' שיז. הובא בשורש מצות התפילה עם הגהות מהצמח צדק - דרך מצותיך ע' 274.}}. | ||
בשעת הבריחה מנפוליון ישב ר' מנחם נחום בעגלה הראשונה, כאשר [[אדמו"ר הזקן]] היה בעגלה החמישית, הסדר בנסיעה היה שר' נחום הוביל את השיירה, ובכל צומת עצר ושאל את | בשעת הבריחה מנפוליון ישב ר' מנחם נחום בעגלה הראשונה, כאשר [[אדמו"ר הזקן]] היה בעגלה החמישית, הסדר בנסיעה היה שר' נחום הוביל את השיירה, ובכל צומת עצר ושאל את אדמו"ר הזקן היכן לפנות. אדמו"ר הזקן היה יורד מהעגלה, נשען על מקלו ב[[דביקות]] משך זמן, ולאחר מכן מורה היכן לפנות. באחד הצמתות שכח ר' מנחם נחום לשאול את אדמו"ר הזקן היכן לפנות, ופנה לדרך מסוימת, כאשר שם לב לכך אמר אדמו"ר הזקן: "טוב הוא כאשר הנכד הולך בדרך זקנו, וההיפך הוא כשהסבא נאלץ ללכת בדרך שהנכד מוביל". ויצו לנסוע הלאה. הטעות בפרשת הדרכים גרמה לעיכוב בדרך ול[[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הזקן בדרך בכפר פיענע. מאורע זה גרם לר' מנחם נחום להיות בצער גדול כל ימי חייו. | ||
==ישיבתו בהאדיטש== | ==ישיבתו בהאדיטש== | ||
בתחילה גר ב[[ליובאוויטש]] יחד במקום מגוריו של אביו אדמו"ר האמצעי, לאחר מכן עבר לגור בעיר ניעז'ין, וכל שנה היה נוסע כחודשיים לשהות ב[[האדיטש]], לאחר הגיעו לגיל 70 נסע לעיתים תכופות יותר, ובהגיעו לגיל 80 קבע את מקומו שם, הוא היה יושב בבית מדרש הסמוך לציון אדמו"ר הזקן, | בתחילה גר ב[[ליובאוויטש]] יחד במקום מגוריו של אביו אדמו"ר האמצעי, לאחר מכן עבר לגור בעיר ניעז'ין, וכל שנה היה נוסע כחודשיים לשהות ב[[האדיטש]], לאחר הגיעו לגיל 70 נסע לעיתים תכופות יותר, ובהגיעו לגיל 80 קבע את מקומו שם, הוא היה יושב בבית מדרש הסמוך לציון אדמו"ר הזקן, ומדי פעם היה נמצא ב[[עיירה]]. מרגלא בפומיה: "אני אצל הסבא כאורח". בעת ישיבתו שם, הגיעו חסידים רבים לשמוע חסידות ממנו, ללמוד ממנו מדות טובות ולשמוע מאמרים קצרים. ברבות הימים סיפר לחסידים, כי סיבת שהותו בהאדיטש הייתה כדי לתקן הסיפור שהיה לו בעת השידוכים שלא רצה לתפור בלאי בבגדו העליון. | ||
מנוחתו כבוד ליד ציון אביו [[אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין. | מנוחתו כבוד ליד ציון אביו [[אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין. | ||
==משפחתו{{הערה|[[שם ושארית]] עמ' 45.}}== | ==משפחתו{{הערה|[[שם ושארית]] עמ' 45.}}== | ||
*בנו רבי [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)]]. | *בנו רבי [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)]]. | ||
*ביתו חנה חיקע נישאה לר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]] בזיוו"ש. | *ביתו חנה חיקע נישאה לר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]] בזיוו"ש. חתנו של ר' ישראל נח היה הרז"א, שהיה מקורב מאוד לר' מנחם נחום. | ||
*בנו רבי לוי יצחק מנעזין. בזוו"ש היה חתן הרב ר' מרדכי דוב מטומשפאל, נפטר ב' דפסח תר"ס. | *בנו רבי לוי יצחק מנעזין. בזוו"ש היה חתן הרב ר' מרדכי דוב מטומשפאל, נפטר ב' דפסח תר"ס. | ||
*בנו רבי משה זלמן מטשימישליע. נפטר שושן פורים שנת [[תרע"ו]], בערך. | *בנו רבי משה זלמן מטשימישליע. נפטר שושן פורים שנת [[תרע"ו]], בערך. | ||
בתו מרת רבקה ראסי' נפטרה כבת כב' שנים, יב' אלול תרז (או תרזל לא ברור) המצבה פוענחה בחודש סיון תשע"ט, עד כה לא היה ידוע על הבת הזאת. | בתו מרת רבקה ראסי' נפטרה כבת כב' שנים, יב' אלול תרז (או תרזל לא ברור) המצבה פוענחה בחודש סיון תשע"ט, עד כה לא היה ידוע על הבת הזאת. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||