רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל ר' שניאור זלמן לשמש ה[[חבריא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד הבר מצווה שלו. ובגיל 16, בליל יום [[י"ז כסליו]] בשנת [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'[[חבריא קדישא]]'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}.

בחגיגת [[בר המצווה]] של רבינו הזקן בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ומינסק. היה זה כנס של סנהדרי גדולה. אביו של אדמו"ר הזקן [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] עם הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב]] [[תנא]] הוא ופליג", תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.  

 

זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע רבינו הזקן ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי יוסף יצחק ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.

לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.

אחד התנאים שהתנה אדמו"ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שנמסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כנדוניה, ושבוע יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. רבנו הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז"ל{{הערה|שיחות תש"ה עמוד 131}}.

בגיל שמונה עשרה כבר היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].

לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע.

בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" (או "שו"ע הרב"). בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד [[המגיד]] מלוא קומתו, הניח את ידיו הקדושות על ראשו של רבינו וברכה בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב}}.

בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית מ[[המגיד ממזריטש]] אל הגאון רבי יוסף כלבו מ[[שקלוב]].

כשחזר רבנו הזקן בפעם הראשונה מ[[מזריטש]], הוא סיפר ש[[הרב המגיד]] גילה לו שאחד מתפקידו בעולם הזה הוא לגלות את [[חסידות חב"ד]].

 

בשנת [[תקל"ב]], עוד בחייו של  ייסד את שיטת [[חסידות חב"ד]], עבודת ה' בחכמה בינה ודעת{{הערה|שיחות תש"ט עמוד 293, היום יום}}.

בשנת [[תקל"ב]], השנה בה יסד רבנו הזקן את שיטת [[חסידות חב"ד]], כבשו הרוסים את כל איזור [[וויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים. לכן, רק באותה שנה נוסדה [[חסידות חב"ד]], כי [[חסידות חב"ד]] יכולה הייתה להיווסד רק ב[[רוסיה]]{{הערה|ראה שיחת [[הרבי]], [[י"ב תמוז תשי"ג]]}}.

במשך שנה זו, ניהל תעמולה שהיהודים הגרים בעיר [[וויטבסק]], יעבירו את מושבם מעבר לגבול - למדינת [[רוסיה]]{{הערה|שלשלת היחס}}.

===הנסיעה אל הגאון מוילנה===

לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ורבינו הזקן נסעו ל[[ווילנה]], בשנת [[תקל"ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שה[[חסידים]] לא 'סטו' מדרך ה[[תורה]], ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד ה[[חסידים]]. אולם [[הגר"א]] סירב לקבלם ועזב את [[ווילנה]]. הוא חזר אליה רק לאחר שרבינו הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.

וכך כותב אדמו"ר הזקן:{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לד}}{{ציטוטון|מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע"י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה}}.

רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי [[המגיד]], שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|[[בית רבי (ספר)]]}}.