155
עריכות
רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←לידתו וילדותו
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות. | בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות. | ||
בחגיגת [[בר המצווה]] | ===בר המצווה== | ||
בחגיגת [[בר המצווה]] של רבינו הזקן בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ו[[מינסק]]. היה זה כנס של סנהדרי גדולה. אביו של אדמו"ר הזקן [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]] וסבו [[משה (סב אדמו"ר הזקן)|רבי משה]], ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] עם הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב]] [[תנא]] הוא ופליג", תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות. | |||
בין הגאונים הקרובים והאורחים שנוכחו בחגיגות בר המצווה היה גם דוד רבינו הזקן הגאון רבי יוסף יצחק מטשאריי שרבינו הזקן היה מיודד איתו מאד. עם כל הגאונים שנוכחו בבר מצוה, התכתב רבינו הזקן בשאלות ותשובות שונות. רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו"ר הזקן, תשובותיו של הרבי על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר-מצוה שלו. | |||
זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע רבינו הזקן ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי יוסף יצחק ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על שיטת החסידות ועל דרך הבעש"ט, אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. אדמו"ר הזקן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג יום טוב{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}. | |||
===נישואיו=== | ===נישואיו=== | ||