27,714
עריכות
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "([בכל])(ורשה)" ב־"$1ו$2") |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, 'יסוד העבודה', העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון 'באר אברהם' על התורה, 'חסד לאברהם', העוסק בענייני [[קבלה]], 'באר אברהם' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883). | חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, 'יסוד העבודה', העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון 'באר אברהם' על התורה, 'חסד לאברהם', העוסק בענייני [[קבלה]], 'באר אברהם' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883). | ||
לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי [[שמואל וינברג]] (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו ב[[י"ט בשבט]] ה'[[תרע"ו]] (1916) | לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי [[שמואל וינברג]] (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו ב[[י"ט בשבט]] ה'[[תרע"ו]] (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר בקשר אדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערה|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל [[הבית אברהם]] (נפטר [[תרצ"ג]]), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח [[בשואה]]. | לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערה|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל [[הבית אברהם]] (נפטר [[תרצ"ג]]), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח [[בשואה]]. |