9,446
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "'''"דברי סופרים"''' או בראשי-תיבות "'''ד"ס'''"- הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים ש...") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"דברי סופרים"''' | '''"דברי סופרים"''' הוא כינוי למצוות, הלכות, סייגים, גזרות ועניינים שחידשו [[חז"ל]] במהלך הדורות. | ||
החיוב לשמוע לדברי סופרים ולקבלם הינו מהפסוק "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" ([[חומש דברים|דברים]] יז, יא), כלומר- מצווה לשמוע לתורות והמשפטים שיתחדשו במהלך הדורות ע"פ ה[[צדיקים]] האמתיים. | החיוב לשמוע לדברי סופרים ולקבלם הינו מהפסוק "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" ([[חומש דברים|דברים]] יז, יא), כלומר- מצווה לשמוע לתורות והמשפטים שיתחדשו במהלך הדורות ע"פ ה[[צדיקים]] האמתיים. | ||
הביטוי "דברי סופרים" נפוץ בעיקר במאמרי חז"ל העוסקים בחשיבות ה[[תורה שבכתב]] כגון: "חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה", וכן : "חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה". | הביטוי "דברי סופרים" נפוץ בעיקר במאמרי חז"ל העוסקים בחשיבות ה[[תורה שבכתב]] כגון: "חביבים דברי סופרים יותר מיינה של תורה", וכן : "חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה". | ||
שורה 10: | שורה 10: | ||
== מקורות הביטוי | == מקורות הביטוי == | ||
ב[[מסכת עבודה זרה]] דף לה, א כתוב: ''"מאי כי טובים דודיך מיין"? כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה".'' | ב[[מסכת עבודה זרה]] דף לה, א כתוב: ''"מאי כי טובים דודיך מיין"? כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה".'' | ||
פירוש: הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק ([[שיר השירים]] א, ב) "כי טובים דודיך מיין? וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק הוא שחביבים דברי הסופרים (ע"פ [[פירוש רש"י]] הכוונה ב"דודיך" היא לדברי סופרים והסכימו איתו שאר הראשונים) על [[כנסת ישראל]] יותר מעיקרי התורה שבכתב (ע"פ רש"י). | פירוש: הגמרא שאלה מהו פירוש הפסוק ([[שיר השירים]] א, ב) "כי טובים דודיך מיין? וענתה הגמרא כי כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל הוא אמר בדרשתו כי פירוש הפסוק הוא שחביבים דברי הסופרים (ע"פ [[פירוש רש"י]] הכוונה ב"דודיך" היא לדברי סופרים והסכימו איתו שאר הראשונים) על [[כנסת ישראל]] יותר מעיקרי התורה שבכתב (ע"פ רש"י). | ||
מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירובין]] כא,ב ושם כתוב ''"דרש רבא מאי דכתיב (קהלת יב, יב) ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''. | מקור נוסף לביטוי "דברי סופרים" הינו ב[[מסכת עירובין]] כא,ב ושם כתוב ''"דרש רבא מאי דכתיב (קהלת יב, יב) ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה"''. | ||
פירוש: שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק (קהלת יב, יב) | פירוש: שאל [[רבא]] בדרשתו מהו פירוש הפסוק (קהלת יב, יב) {{ציטוטון|ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ"? וענה רבא שפירוש הפסוק הוא אזהרה לעם ישראל להיזהר (הפירוש הפשוט הוא להיזהר מלזלזל ח"ו בד"ס, שהרי עם כל חשיבותם אין לד"ס יותר חשיבות מאשר לדברי התורה, מה גם ש"[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%90 ספק דאורייתא לחומרא] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%90 וספק דרבנן לקולא]".) בדברי סופרים יותר משיש להיזהר בדברי תורה משום שלא כל עבירה על איסור דאורייתא ישנו חיוב מיתה, מה שאין כן באיסור דרבנן שישנו חיוב מיתה הנלמד מהפסוק (קהלת י) "ופורץ גדר ישכנו נחש".}} |
עריכות