מאיר ברנדסדורפר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסרת קישורים עודפים
(הסרת קישורים עודפים)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ברנסדורפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברנסדורפר]]
[[קובץ:ברנסדורפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברנסדורפר]]
הרב '''מאיר ברנדסדורפר''' (כ"ה ב[[אלול]] [[תרצ"ד]] - כ' [[אייר]] [[תשס"ט]]) היה [[רב]], דיין, פוסק ומוהל, גאב"ד קהילת [[תולדות אברהם יצחק]] וחבר ה[[:קטגוריה:בתי דין|בד"ץ]] של [[העדה החרדית]]. עמד בקשרים חמים מאד עם [[חב"ד]].
הרב '''מאיר ברנדסדורפר''' (כ"ה ב[[אלול]] [[תרצ"ד]] כ' [[אייר]] [[תשס"ט]]) היה [[רב]], דיין, פוסק ומוהל, גאב"ד קהילת [[תולדות אברהם יצחק]] וחבר ה[[:קטגוריה:בתי דין|בד"ץ]] של [[העדה החרדית]]. עמד בקשרים חמים עם [[חב"ד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 14: שורה 14:


תלמיד-חבר שלו הוא הרב [[יקותיאל פרקש]] וכמה מרבני חב"ד עברו אצלו "שימוש" לרבנות, כמו הרב [[לוי ביסטריצקי]] ויבלחט"א הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] ועוד.
תלמיד-חבר שלו הוא הרב [[יקותיאל פרקש]] וכמה מרבני חב"ד עברו אצלו "שימוש" לרבנות, כמו הרב [[לוי ביסטריצקי]] ויבלחט"א הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] ועוד.
 
רבים מבני משפחתו הינם חסידי חב"ד - דודו וגיסו הוא הרב [[חיים מנחם טייכטל]] מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ירושלים]]. הוא עצמו היה נחשב כבקיא נפלא בשו"ע אדמו"ר הזקן. אמרו עליו שהיה חוזר כל [[שבת]] על כל הלכות נידה ב[[שולחן ערוך הרב]] למען לא יכשל חלילה בדבר הלכה.
רבים מבני משפחתו הינם חסידי חב"ד - דודו וגיסו הוא הרב [[חיים מנחם טייכטל]] מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ירושלים]]. הוא עצמו היה נחשב כבקיא ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. אמרו עליו שהיה חוזר כל [[שבת]] על כל הלכות נידה ב[[שולחן ערוך הרב]] למען לא יכשל חלילה בדבר הלכה.


==תפקידיו ופעילותו הציבורית==
==תפקידיו ופעילותו הציבורית==
שורה 23: שורה 23:
באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי [[אברהם יצחק קאהן]], כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשנ"ז]].
באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי [[אברהם יצחק קאהן]], כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשנ"ז]].


בשנת [[תשל"ב]] התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כאחראי וכפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה החרדית.  
בשנת [[תשל"ב]] התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כאחראי וכפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה החרדית.


בכ' ב[[אלול]] [[תשנ"ו]], במהלך הלווייתו של גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[משה אריה פריינד]], הוכתר בצוותא עם הרב [[משה הלברשטאם]] כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר הכתרתו כדיין, יזם את פריצת הדרך של שחיטת [[בקר]] בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לקיים שחיטה רק בתחומי הארץ ולא שיווקה [[בשר]] קפוא.
בכ' ב[[אלול]] [[תשנ"ו]], במהלך הלווייתו של גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[משה אריה פריינד]], הוכתר בצוותא עם הרב [[משה הלברשטאם]] כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר הכתרתו כדיין, יזם את פריצת הדרך של שחיטת [[בקר]] בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לקיים שחיטה רק בתחומי הארץ ולא שיווקה [[בשר]] קפוא.
שורה 29: שורה 29:
היה דבוק מאד בדרך החסידות, ומקורב מאד לרבו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ"תולדות אהרן", והיה ממכתירי רבו הנוכחי רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק", וכיהן כרב ומו"צ של קהילה קדושה זו, וכן כרבה של בתי אונגרים בירושלים וזאת בנוסף על מעמדו הרם כחבר הבד"צ העדה החרדית.
היה דבוק מאד בדרך החסידות, ומקורב מאד לרבו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ"תולדות אהרן", והיה ממכתירי רבו הנוכחי רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק", וכיהן כרב ומו"צ של קהילה קדושה זו, וכן כרבה של בתי אונגרים בירושלים וזאת בנוסף על מעמדו הרם כחבר הבד"צ העדה החרדית.


מעבר לתפקידו כדיין וכאחד מפוסקי ההלכה הנחשבים בציבור החרדי, שימש הוא גם כמוהל מבוקש אשר ערך [[ברית מילה|בריתות מילה]] מידי יום.
מעבר לתפקידו כדיין וכאחד מפוסקי ההלכה הנחשבים בציבור החרדי, שימש הוא גם כמוהל מבוקש אשר ערך [[ברית מילה|בריתות מילה]] מדי יום.


חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בושם", בו פסיקות ודיונים הלכתיים בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. הסמיך להוראה עשרות רבות של תלמידים המשמשים ברבנות בארץ ובעולם.
חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בושם", בו פסיקות ודיונים הלכתיים בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. הסמיך להוראה עשרות רבות של תלמידים המשמשים ברבנות בארץ ובעולם.


הרב ברנדסדורפר נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, ונחשב כאחד הפוסקים המומחים בפוריות לאור ההלכה, עמו עמדו בקשר רופאים רבים המתמחים בתחום זה. כמו כן נחשב כאוטריטה ב[[עירוב|דיני עירובין]] ו[[מקוה|מקוואות]], והוא הוזמן לפקח על הקמתם של מקוואות ו[[עירוב]]ים רבים בארץ ובעולם.
הרב ברנדסדורפר נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, ונחשב כאחד הפוסקים המומחים בפוריות לאור ההלכה, עמו עמדו בקשר רופאים רבים המתמחים בתחום זה. כמו כן נחשב כאוטריטה ב[[עירוב|דיני עירובין]] ו[[מקוה|מקוואות]], והוא הוזמן לפקח על הקמתם של מקוואות ועירובים רבים בארץ ובעולם.


נפטר בפתאומיות ב[[כ' באייר]] [[תשס"ט]], דקות ספורות לאחר שנפרד ממשלחת רבנים מ[[אירופה]] שנועצה בו לגבי פרשת [[עגונה|עגינות]] סבוכה. והובא למנוחות בבית העלמין שעל הר הזיתים.
נפטר בפתאומיות ב[[כ' באייר]] [[תשס"ט]], דקות ספורות לאחר שנפרד ממשלחת רבנים מ[[אירופה]] שנועצה בו לגבי פרשת [[עגונה|עגינות]] סבוכה. והובא למנוחות בבית העלמין שעל הר הזיתים.


[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]

תפריט ניווט