37,388
עריכות
מרדכי צבי ברקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מרדכי צבי (מוטל) ברקוביץ'''' | הרב '''מרדכי צבי (מוטל) ברקוביץ'''' (בערקאוויטש; יליד שנת [[תש"א]]), הינו חסיד חב"ד [[שוחט ובודק]]. [[התפילה ב-770|ושליח ציבור במנין של הרבי]] ב[[בית חיינו 770]], בעיקר ב[[ימים הנוראים]] החל משנת [[תשמ"ה]]. | ||
[[קובץ:17-09-2015-17-19-32-10-09-2015-18-01-08-DSC 2528-copy.jpg|ממוזער|הרב מרדכי צבי ברקוביץ. צילום: chabad.info]] | [[קובץ:17-09-2015-17-19-32-10-09-2015-18-01-08-DSC 2528-copy.jpg|ממוזער|הרב מרדכי צבי ברקוביץ. צילום: chabad.info]] | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרב מרדכי צבי ברקוביץ נולד בשנת [[תש"א]], בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[הונגריה]], בה לא הרגישו היהודים כל כך את מוראות השואה עד אמצע שנת [[תש"ג]]. אז ריכזו הגרמנים ימ"ש את היהודים בגטאות והחלו לשלוח אותם למחנות ההשמדה. | הרב מרדכי צבי ברקוביץ נולד בשנת [[תש"א]], בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[הונגריה]], בה לא הרגישו היהודים כל כך את מוראות השואה עד אמצע שנת [[תש"ג]]. אז ריכזו הגרמנים ימ"ש את היהודים בגטאות והחלו לשלוח אותם למחנות ההשמדה. | ||
אביו, ר' משה יעקב, נלקח בשבי על ידי הגרמנים, שברשעותם השתמשו בחיילים היהודיים כסוללי-דרך בשדות מוקשים, או למשימות מסוכנות אחרות בחזית המלחמה. באחד הקרבות מול הרוסים, נשבה אביו בידי הרוסים, ששלחו אותו לעבוד במכרות פחם. התנאים בשבי היו קשים אמנם, אך למעשה דווקא השבי הציל את חייו מידי הגרמנים{{הערה|לימים סיפר לבנו כיצד חפר יחד עם יהודים נוספים בור עמוק במורד ההר, כדי שבערב יום כיפור יוכלו לטבול ב'מקווה'. }}. | אביו, ר' משה יעקב, נלקח בשבי על ידי הגרמנים, שברשעותם השתמשו בחיילים היהודיים כסוללי-דרך בשדות מוקשים, או למשימות מסוכנות אחרות בחזית המלחמה. באחד הקרבות מול הרוסים, נשבה אביו בידי הרוסים, ששלחו אותו לעבוד במכרות פחם. התנאים בשבי היו קשים אמנם, אך למעשה דווקא השבי הציל את חייו מידי הגרמנים{{הערה|לימים סיפר לבנו כיצד חפר יחד עם יהודים נוספים בור עמוק במורד ההר, כדי שבערב יום כיפור יוכלו לטבול ב'מקווה'. }}. | ||
בעוד אביו נמצא בשבי הרוסי, נלקח מרדכי הצעיר עם אחיו הקטן ואמו מרת חנה, אל מחנה הריכוז ברגן-בלזן. מחנה ברגן-בלזן הוקם כמחנה מעבר שיועד בעיקר להחזקת יהודים לצורך "תוכנית ההחלפה", במסגרתה יוחלפו שבויים גרמניים ביהודים נתיני מדינות הברית. גורלם של בני משפחת ברקוביץ שפר עליהם, והם נבחרו להשלח למחנה זה, שבאופן יחסי היה פחות גרוע ממחנות השמדה אחרים. למרות זאת, הרעב והמחלות היו אורחים של קבע במחנה, ואחיו הקטן נפטר במהלך שהותם במחנה. | בעוד אביו נמצא בשבי הרוסי, נלקח מרדכי הצעיר עם אחיו הקטן ואמו מרת חנה, אל מחנה הריכוז ברגן-בלזן. מחנה ברגן-בלזן הוקם כמחנה מעבר שיועד בעיקר להחזקת יהודים לצורך "תוכנית ההחלפה", במסגרתה יוחלפו שבויים גרמניים ביהודים נתיני מדינות הברית. גורלם של בני משפחת ברקוביץ שפר עליהם, והם נבחרו להשלח למחנה זה, שבאופן יחסי היה פחות גרוע ממחנות השמדה אחרים. למרות זאת, הרעב והמחלות היו אורחים של קבע במחנה, ואחיו הקטן נפטר במהלך שהותם במחנה. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בהיותם במחנה פליטים בגרמניה יום אחד לקח אותו סבי למספרה, ובעודנו יושבים וממתינים בתור, נכנס למקום אחיה של אמי, שעד אותו רגע לא ידענו מה עלה בגורלו. | בהיותם במחנה פליטים בגרמניה יום אחד לקח אותו סבי למספרה, ובעודנו יושבים וממתינים בתור, נכנס למקום אחיה של אמי, שעד אותו רגע לא ידענו מה עלה בגורלו. | ||
הדוד נסע להונגריה, וביקר את אחות אבי. בהשגחה פרטית בדיוק באותו זמן שהה אבי בבית אחותו, וכך שמע אבי כי אשתו ובנו שרדו את התופת. כאשר נודע לנו, באמצעות טלגרמה, שאביו נמצא בבודפסט, מיהרנו לנסוע לשם, והמשפחה התאחדה. | הדוד נסע להונגריה, וביקר את אחות אבי. בהשגחה פרטית בדיוק באותו זמן שהה אבי בבית אחותו, וכך שמע אבי כי אשתו ובנו שרדו את התופת. כאשר נודע לנו, באמצעות טלגרמה, שאביו נמצא בבודפסט, מיהרנו לנסוע לשם, והמשפחה התאחדה. | ||
==מעבר לארצות הברית== | ==מעבר לארצות הברית== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==הדרך לליובאוויטש== | ==הדרך לליובאוויטש== | ||
כאשר הגעו לניו-יורק, אנשי הג'וינט שיכנו אותנו במלון דירות זמני במנהטן. יחד איתנו היו עוד כמה משפחות חרדים עם ילדים צעירים, וכולנו הלכנו אל [[האדמו"ר מקלויזנבורג]], שנודע ביחסו המיוחד לפליטים. כאשר ראה אותנו, החליט במקום לפתוח ישיבה קטנה עבור ילדי הפליטים, וכך למדנו שם כמה חודשים. | כאשר הגעו לניו-יורק, אנשי הג'וינט שיכנו אותנו במלון דירות זמני במנהטן. יחד איתנו היו עוד כמה משפחות חרדים עם ילדים צעירים, וכולנו הלכנו אל [[האדמו"ר מקלויזנבורג]], שנודע ביחסו המיוחד לפליטים. כאשר ראה אותנו, החליט במקום לפתוח ישיבה קטנה עבור ילדי הפליטים, וכך למדנו שם כמה חודשים. | ||
בחורף תש"י מצא אביו דירה בשכונה בין | בחורף תש"י מצא אביו דירה בשכונה בין ויליאמסבורג לקראון הייטס. משך כמה שנים למדתי בישיבת [[ערוגות הבושם]], אך לישיבה זו הייתי צריך לנסוע עם האוטובוס העירוני ואחר כך ללכת ברגל עוד כמה דקות. בימי החורף המושלגים זה לא היה קל, ולכן כאשר שמע מילד שכן שהוא לומד בישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' על פינת הרחובות בדפורד ודין, והאוטובוס של הישיבה לוקח אותו מהבית – ביקשתי מאבי לעבור לישיבה החב"דית. כך למעשה הגעתי לליובאוויטש בשנת תשי"ג. | ||
כשעבר ללמוד בתומכי תמימים היה כבר בגיל בר-מצווה, ובשבתות מברכים צעד רגלית ל-770 להשתתף [[בהתוועדות של הרבי]]. | כשעבר ללמוד בתומכי תמימים היה כבר בגיל בר-מצווה, ובשבתות מברכים צעד רגלית ל-770 להשתתף [[בהתוועדות של הרבי]]. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
באותן שנים שמע לראשונה את הנוסח החב"די של תפילות הימים הנוראים. במיוחד התחבר אל המנגינות של הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך ספר הניגונים, וכן הרב [[יוסף וויינברג]]. | באותן שנים שמע לראשונה את הנוסח החב"די של תפילות הימים הנוראים. במיוחד התחבר אל המנגינות של הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך ספר הניגונים, וכן הרב [[יוסף וויינברג]]. | ||
ר' מוטל אומר: "מכיוון שבשנים ההן לא היו נפוצות הקלטות של בעלי-תפילה, כאשר הייתי צריך לגשת לפני העמוד בימים הנוראים, ניגנתי מתוך הזיכרון. לכן, המנגינות שלי מבוססות על המנגינות של בעלי תפילה הנ"ל, אולם בשינויים קלים", | ר' מוטל אומר: "מכיוון שבשנים ההן לא היו נפוצות הקלטות של בעלי-תפילה, כאשר הייתי צריך לגשת לפני העמוד בימים הנוראים, ניגנתי מתוך הזיכרון. לכן, המנגינות שלי מבוססות על המנגינות של בעלי תפילה הנ"ל, אולם בשינויים קלים", | ||
==שליחות בפיטסבורג והוראה להיות שוחט== | ==שליחות בפיטסבורג והוראה להיות שוחט== | ||
בשנת תשי"ד הגיע לניו-יורק הרב [[שלום פויזנר]], שליח הרבי בפיטסבורג, וביקש לקחת כמה תלמידים כדי לפתוח ישיבה בעירו. ר' מרדכי, שאהב ללמוד במקום שקט, קפץ על המציאה, וכך למד חמש שנים בפיטסבורג. ראש הישיבה היה הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], והמשפיע היה ר' [[משה לברטוב]]. | בשנת תשי"ד הגיע לניו-יורק הרב [[שלום פויזנר]], שליח הרבי בפיטסבורג, וביקש לקחת כמה תלמידים כדי לפתוח ישיבה בעירו. ר' מרדכי, שאהב ללמוד במקום שקט, קפץ על המציאה, וכך למד חמש שנים בפיטסבורג. ראש הישיבה היה הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], והמשפיע היה ר' [[משה לברטוב]]. | ||
בשנת תשי"ח חזר לניו-יורק, ולאחר שלמד שנה שלימה ב'בית חיינו', ביקש לצאת שוב לישיבה שקטה יותר, ועבר לישיבה במונטריאל. | בשנת תשי"ח חזר לניו-יורק, ולאחר שלמד שנה שלימה ב'בית חיינו', ביקש לצאת שוב לישיבה שקטה יותר, ועבר לישיבה במונטריאל. | ||
מספר ר' מוטל: "באותן שנים נכנסתי ליחידות עם אבי, ששאל את הרבי אם אוכל לצאת לעבוד חלק משעות היום. הרבי ענה: "זאל ער בלייבן נאך דריי יאר, און נאכדעם לערנען שחיטה [= שישאר עוד שלוש שנים בישיבה, ואחר כך ילמד שחיטה]". לאור דבריו של הרבי, ידעתי ברור שעבודתי בחיים תהיה בתחום השחיטה. ואכן, בהיותי במונטריאל, למדתי שחיטת גסות אצל ר' [[זלמן מרוזוב]]. | מספר ר' מוטל: "באותן שנים נכנסתי ליחידות עם אבי, ששאל את הרבי אם אוכל לצאת לעבוד חלק משעות היום. הרבי ענה: "זאל ער בלייבן נאך דריי יאר, און נאכדעם לערנען שחיטה [= שישאר עוד שלוש שנים בישיבה, ואחר כך ילמד שחיטה]". לאור דבריו של הרבי, ידעתי ברור שעבודתי בחיים תהיה בתחום השחיטה. ואכן, בהיותי במונטריאל, למדתי שחיטת גסות אצל ר' [[זלמן מרוזוב]]. | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
==ממשיך בשליחות== | ==ממשיך בשליחות== | ||
לאחר שחצה את גיל השבעים, חשב ר' מרדכי לפרוש, אבל כאשר המחשבה הזאת עולה בדעתו, הוא נזכר מייד בליל ההצלה שלו ממחנה ההשמדה ברגן-בלזן: "אין לי ספק, שכל אחד שניצל, יש לו תפקיד מיוחד. כשאני חושב על כך, מדוע הקב"ה בחר להציל אותי, התחושה שלי היא, שהקב"ה הועיד לי את התפקיד רב האחריות הזה, לעמוד לפני התיבה במניין של הרבי". | לאחר שחצה את גיל השבעים, חשב ר' מרדכי לפרוש, אבל כאשר המחשבה הזאת עולה בדעתו, הוא נזכר מייד בליל ההצלה שלו ממחנה ההשמדה ברגן-בלזן: "אין לי ספק, שכל אחד שניצל, יש לו תפקיד מיוחד. כשאני חושב על כך, מדוע הקב"ה בחר להציל אותי, התחושה שלי היא, שהקב"ה הועיד לי את התפקיד רב האחריות הזה, לעמוד לפני התיבה במניין של הרבי". | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב [[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]] גליון מספר 989 ערב ראש השנה תשע"ז | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 84: | שורה 87: | ||
{{מיון רגיל:ברקוביץ', מרדכי צבי}} | {{מיון רגיל:ברקוביץ', מרדכי צבי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]] | |||