11,698
עריכות
תגית: ביטול |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
מכת צפרדע | '''מכת צפרדע''' היתה המכה השנייה מ[[עשרת המכות]] ש[[ה']] הביא על [[מצרים]] לפני [[יציאת מצרים]]. במכה זו ארץ מצרים התמלאה בצפרדעים. מכה זו מתוארת בתורה בפרשת [[וארא]]. | ||
== במקרא == | == במקרא == | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
== תוכנה == | == תוכנה == | ||
לאחר סיום [[מכת דם]] [[ה']] שלח את משה ואהרן לצוות לפרעה שישחרר את העם, ואם הוא לא ישחרר את [[עם ישראל]], השם יכה את [[מצרים]] בצפרדעים שישרצו בכל מקום. מכיוון שפרעה הקשה את לבו ולא הסכים לשחרר את עם ישראל, ה' הורה ל[[משה]] לומר ל[[אהרן הכהן|אהרן]] להכות את היאור וככה להעלות את הצפרדעים{{הערה|יש מפרשים שהיתה צפרדע אחת שכשהיכו אותה הפכה לנחילים נחילים, ויש המפרשים שהיו צפרדעים הרבה וקרו להם צפרדע בלשון יחיד (כמו שכתוב הכנם). רש"י פרק ב' פסוק ח'.}}. על ארץ [[מצרים]]. אהרן הכה את המים והצפרדעים עלו וכיסו את כל מצרים{{הערה|כשהיו המצרים לשים את העיסה היו הצפרדעים באים ואוכלים את העיסה, והיו נכנסים לתוך התנור ומצננים אותו. שמו"ר על המילים בתנוריך ובמשארותיך.}}. חרטומי מצרים הצליחו להעלות גם הם צפרדעים על ארץ מצרים{{הערה|אבל הם לא הצליחו לעצור את המכה לכן פרעה ביקש ממשה ואהרן להתפלל אל ה' שיסיר את המכה. עין באבן עזרא, ורמב"ן על פרק ח'.}}, וזה חיזק את לב פרעה שזה לא רק מה' אלא כל אחד יכול לעשות כן. | |||
לאחר מכן פרעה ביקש ממשה ואהרן להתפלל אל ה' שיסיר את הצפרדעים ממנו ומעמו, ובתמורה לזה הוא ישלח את [[עם ישראל|העם]]. משה הסכים ואמר שיעשה את זה למחרת היום, בשביל שפרעה ידע שאין כה'. משה צעק אל ה' על הצפרדעים וה' שמע אל משה והצפרדעים מתו בכל ארץ מצרים. פרעה ראה כי רווח לו ולעם והכביד את לבו ולא שיחרר את העם. | |||
== בחסידות == | == בחסידות == | ||
[[הרבי]] מסביר שבמכת צפרדע הצפרדעים יצאו מהמים והתפשטו בכל ארץ מצרים. במכה הם נכנסו לכל מקום במצרים, ואפילו לתוך תנורי [[מצרים]] החמים שמסמלים חמימות, הצפרדעים מסמלות קרירות כמו מים, ודווקא לתוך התנורים החמים הם נכנסו וצננו אותם על ידי זה שהיו רטובות ממים. החום נהפך לקור. | [[הרבי]] מסביר שבמכת צפרדע הצפרדעים יצאו מהמים והתפשטו בכל ארץ מצרים. במכה הם נכנסו לכל מקום במצרים, ואפילו לתוך תנורי [[מצרים]] החמים שמסמלים חמימות, הצפרדעים מסמלות קרירות כמו מים, ודווקא לתוך התנורים החמים הם נכנסו וצננו אותם על ידי זה שהיו רטובות ממים. החום נהפך לקור. | ||
למעשה בפועל בעבודת ה': ל[[יצר הרע]] (שתנורי מצרים נמשלו אליו) יש התלהבות וחום מתענוגי העולם, צריכים ללמוד מהצפרדעים לקרר את החום שיש ליצר הרע לדברים בטלים, אנו צריכים לקרר אותו ולהיות אדישים לדברים בטלים. וכשאין התלהבות לדברים רעים ועוזבים את היצר הרע, זה מכניע אותו וגואל את הנשמה מכבלי היצר הרע. ובפשטות: "סור מרע". ועל ידי זה נעשה "ועשה טוב"{{הערה| | למעשה בפועל בעבודת ה': ל[[יצר הרע]] (שתנורי מצרים נמשלו אליו) יש התלהבות וחום מתענוגי העולם, צריכים ללמוד מהצפרדעים לקרר את החום שיש ליצר הרע לדברים בטלים, אנו צריכים לקרר אותו ולהיות אדישים לדברים בטלים. וכשאין התלהבות לדברים רעים ועוזבים את היצר הרע, זה מכניע אותו וגואל את הנשמה מכבלי היצר הרע. ובפשטות: "סור מרע". ועל ידי זה נעשה "ועשה טוב"{{הערה|ליקוטי שיחות חלק א', עמ' 119-125}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יציאת מצרים]] | [[קטגוריה:יציאת מצרים]] |
עריכות