מכת צפרדע: הבדלים בין גרסאות בדף

מכת צפרדע היא המכה השנייה מ[[עשרת המכות]] ש[[ה']] הביא על [[מצרים]] לפני [[יציאת מצרים]]. במכה זו ארץ [[מצרים]] התמלאה בצפרדעים. מכה זו מתוארת בתורה בפרשת [[וארא]].

אחרי סוף [[מכת דם]] [[השם]] שלח את משה ואהרן לצוות לפרעה שישחרר את העם, ואם הוא לא ישחרר את [[עם ישראל]] אז השם יכה את [[מצרים]] בצפרדעים שישרצו בכל מקום. מכיוון שפרעה הקשה את לבו ולא הסכים לשחרר את עם ישראל, ה' הורה ל[[משה]] לומר ל[[אהרן הכהן|אהרן]] להכות את היאור וככה להעלות את הצפרדעים{{הערה|יש כאלה שסוברים שזה היה צפרדע אחת שכשהיכו אותה הפכה לנחילים נחילים, ויש כאלה שסוברים שהיו צפרדעים הרבה וקרו להם צפרדע בלשון יחיד (כמו שכתוב הכנם). רש"י פרק ב' פסוק ח'.}}. על ארץ [[מצרים]]. אהרן הכה את המים והצפרדעים עלו וכיסו את כל מצרים{{הערה|כשהיו המצרים לשים את העיסה היו הצפרדעים באים ואוכלים את העיסה, והיו נכנסים לתוך התנור ומצננים אותו. שמו"ר על המילים בתנוריך ובמשארותיך.}}. חרטומי מצרים הצליחו להעלות גם הם צפרדעים על ארץ מצרים,{{הערה|אבל הם לא הצליחו לעצור את המכה לכן פרעה ביקש ממשה ואהרן להתפלל אל ה' שיסיר את המכה. עין באבן עזרא, ורמב"ן על פרק ח'.}} וזה חיזק את לב פרעה שזה לא רק מה' אלא כל אחד יכול לעשות כן.  

אחרי כן פרעה מבקש ממשה ואהרן להתפלל אל ה' שיסיר את הצפרדעים ממנו ומעמו, ובתמורה לזה הוא ישחרר את [[עם ישראל|העם]]. משה הסכים ואמר שיעשה את זה למחרת היום, בשביל שפרעה ידע שאין כה'. משה צעק אל ה' על הצפרדעים וה' שמע אל משה והצפרדעים מתו בכל ארץ מצרים. פרעה ראה כי רווח לו ולעם והכביד את לבו ולא שיחרר את העם.

למעשה בפועל בעבודת ה': ל[[יצר הרע]] (שתנורי מצרים נמשלו אליו) יש התלהבות וחום מתענוגי העולם, צריכים ללמוד מהצפרדעים לקרר את החום שיש ליצר הרע לדברים בטלים, אנו צריכים לקרר אותו ולהיות אדישים לדברים בטלים. וכשאין התלהבות לדברים רעים ועוזבים את היצר הרע, זה מכניע אותו וגואל את הנשמה מכבלי היצר הרע. ובפשטות: "סור מרע". ועל ידי זה נעשה "ועשה טוב"{{הערה|לקוח מליקוטי שיחות חלק א', עמ' 119-125}}.