טרקסין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ענין השני פרוכות
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ישנו ספק אם האמה טרקסין היא מחלק הקודש או חלק מקודש הקדשים. לפי הבבלי הספק הוא רק אם הוא שייך לקדושת הקדוש או קדושת קודש הקדשים, ולפי הירושלמי השאלה הוא על עצם קיומו של האמה, היכן היה. [[הרמב"ם]] פוסק כהירושלמי. | ישנו ספק אם האמה טרקסין היא מחלק הקודש או חלק מקודש הקדשים. לפי הבבלי הספק הוא רק אם הוא שייך לקדושת הקדוש או קדושת קודש הקדשים, ולפי הירושלמי השאלה הוא על עצם קיומו של האמה, היכן היה. [[הרמב"ם]] פוסק כהירושלמי. | ||
===ענין | ===ענין שתי הפרוכות=== | ||
בתוספות מקשה למה היו צריכים לעשות שני פרוכות, ולא פרוכת אחת עבה, ומתרץ שמלשון הפסוק "והבדילה" וכו' משמעש שמיד אחרי עביה של הפרוכת יתחיל קדושת קודש הקדשים, ולכן בפרוכת עביה לא היה תנאי זה מתקיים. אך מלשון [[הרמב"ם]] אין משמע כן, כי הוא סובר שהאמה הייתה בין שני הפרוכות, ואילו הפורכות עצמן היו בתוך שטחי הקודש וקודש הקדשים. | בתוספות מקשה למה היו צריכים לעשות שני פרוכות, ולא פרוכת אחת עבה, ומתרץ שמלשון הפסוק "והבדילה" וכו' משמעש שמיד אחרי עביה של הפרוכת יתחיל קדושת קודש הקדשים, ולכן בפרוכת עביה לא היה תנאי זה מתקיים. אך מלשון [[הרמב"ם]] אין משמע כן, כי הוא סובר שהאמה הייתה בין שני הפרוכות, ואילו הפורכות עצמן היו בתוך שטחי הקודש וקודש הקדשים. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
זהו גם הטעם שלא עשו פרוכת אחת שעוביה אמה אלא "עשו שתי פרוכות אחת מצד [[קדש הקדשים]] ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל"{{הערה|כלשון הרמב"ם.}} כי מטרת עשיית הפרוכות לא הייתה רק לשם עשיית מחיצה והבדלה בין הקודש וקודש הקדשים, אלא לשם עשיית מקום ה"דביר". וזהו שעשו שתי פרוכות מב' הצדדים, שעל ידי נתייחד מקום אמה זו בפני עצמו{{הערה|ועל דרך פירוש [[רש"י]] "ועבוד שתי פרוכת - לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה".}}. מה שאין כן אם הייתה רק פרוכת אחת גם אם עוביה אמה, הרי נוסף על זה ש"פרוכת" היא עראי כנ"ל, הרי על ידי פרוכת אחת שעוביה אמה לא נתייחד מקום זה כמקום נפרד בפני עצמה. | זהו גם הטעם שלא עשו פרוכת אחת שעוביה אמה אלא "עשו שתי פרוכות אחת מצד [[קדש הקדשים]] ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל"{{הערה|כלשון הרמב"ם.}} כי מטרת עשיית הפרוכות לא הייתה רק לשם עשיית מחיצה והבדלה בין הקודש וקודש הקדשים, אלא לשם עשיית מקום ה"דביר". וזהו שעשו שתי פרוכות מב' הצדדים, שעל ידי נתייחד מקום אמה זו בפני עצמו{{הערה|ועל דרך פירוש [[רש"י]] "ועבוד שתי פרוכת - לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה".}}. מה שאין כן אם הייתה רק פרוכת אחת גם אם עוביה אמה, הרי נוסף על זה ש"פרוכת" היא עראי כנ"ל, הרי על ידי פרוכת אחת שעוביה אמה לא נתייחד מקום זה כמקום נפרד בפני עצמה. | ||
===מקום הפרוכות המדויק=== | ===מקום הפרוכות המדויק=== | ||
זהו גם טעם החילוק בין שיטת [[הרמב"ם]] ושיטת התוס' במקום פרוכות אלו, שלהתוס' היו הפרוכות "חדא אוקמוה בתחילת מקום אמה טרק סין והשנייה בסוף אמה טרקסין", שמשמע מזה שלא הייתה ביניהן אמה שלימה, ואילו [[הרמב"ם]] מדייק "וביניהן אמה", כי לשיטת התוס' שענינן של פרוכות אלו הוא מצד הדין ד"והבדילה הפרוכת גו'", וההבדלה צריכה להיות בפרוכת עצמה, לכן הפרוכת החיצונה צריכה להיות דוקא במקום אמה זו, כדי "שמצד חיצון של פרוכת יהא קדש ומתחילת עובי' ולפנים יהא הכל קדש קדשים"; מה שאין כן לשיטת הרמב"ם, עיקר עשיית פרוכות אלו הייתה לייחד מקומה של האמה טרקסין, ואם כן אדרבה, צריך להיות "ביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון". | זהו גם טעם החילוק בין שיטת [[הרמב"ם]] ושיטת התוס' במקום פרוכות אלו, שלהתוס' היו הפרוכות "חדא אוקמוה בתחילת מקום אמה טרק סין והשנייה בסוף אמה טרקסין", שמשמע מזה שלא הייתה ביניהן אמה שלימה, ואילו [[הרמב"ם]] מדייק "וביניהן אמה", כי לשיטת התוס' שענינן של פרוכות אלו הוא מצד הדין ד"והבדילה הפרוכת גו'", וההבדלה צריכה להיות בפרוכת עצמה, לכן הפרוכת החיצונה צריכה להיות דוקא במקום אמה זו, כדי "שמצד חיצון של פרוכת יהא קדש ומתחילת עובי' ולפנים יהא הכל קדש קדשים"; מה שאין כן לשיטת הרמב"ם, עיקר עשיית פרוכות אלו הייתה לייחד מקומה של האמה טרקסין, ואם כן אדרבה, צריך להיות "ביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון". | ||