יהונתן אייבשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יהונתן אייבשיץ (ת"נ - תקכ"ד)]]

בנעוריו למד אצל הגאון בעל '''פנים מאירות''', ולאחר מכן בהעלישוי אצל הגאון '''ר' אליעזר סג"ל איטינגא''', שם למד עם בן רבו, הגאון רבי יוסף בעל עדות ביוסף עה"ת.

בהיותו בן חמש עשרה שנים שמש בראשות ישיבה גדולה שהתקיימה בבומיסלא בנשיאות חותנו.

בהיותו בן שלשים וארבע, בשנת [[תפ"ד]], כבר נחשב בין גדולי המדינה, וחתם ראשון על החרם נגד כת ש"צ שר"י. גם בעיני המלכות והשרים היה מכובד, ונחשב אצלם כבקי בכל החכמות. ויכוחים רבים היו לו עם ראשי הכמרים בעניני האמונה. באופן בלעדי נתנה לו הממשלה רשיון להדפיס את ה[[ש"ס]] במדינת פיהם (בוהמיה), דבר שהיה אסור באיסור ממשלתי{{הערה|בהקדמת ה'פלתי' הוא כותב: ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם.}}.

בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק"א]], התקבל כאב"ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב"ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ"רבן של כל בני הגולה". כשנגזרה בשנת [[תק"ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד מאד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר "ברון", דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.

בשנת [[תק"ו]] נבחר כאב"ד העיר פיורדא{{הערה|למלא מקום הג"ר ברוך כ"ץ רפפורט.}}, אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת [[תק"ט]] נבחר{{הערה|למלא מקום הג"ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.}} לאב"ד שלש הקהילות הגדולות "אה"ו". שם "למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה".

נפטר בשנת [[תקכ"ד]], ביום [[כ"א באלול]].