37,397
עריכות
רבי מנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אחידות במיקום הערות שוליים
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (אחידות במיקום הערות שוליים) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
}}'''רבי מנא''' בנו של רבי יונה היה [[אמורא]] ומוזכר בעיקר ב[[תלמוד ירושלמי]], אך גם ב[[תלמוד בבלי]] הוא מוזכר לפעמים. הוא היה רבו של [[רבי חנינא]]. יש להבדיל בינו לבין ה[[תנא]] רבי מנא שמוזכר בתוספתא. | }}'''רבי מנא''' בנו של רבי יונה היה [[אמורא]] ומוזכר בעיקר ב[[תלמוד ירושלמי]], אך גם ב[[תלמוד בבלי]] הוא מוזכר לפעמים. הוא היה רבו של [[רבי חנינא]]. יש להבדיל בינו לבין ה[[תנא]] רבי מנא שמוזכר בתוספתא. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
רבי מנא היה בנו ותלמידו של רבי יונה, שהיה מתלמידי החכמים הבולטים בדור שלפני - הדור הרביעי. כך פעמים רבות כשלימד הלכה, מסר דברים בשם אביו; כאשר שמע אותם מאביו בבית, אמר: "כך אמר לי אבא", וכאשר שמע אותם מאביו בבית המדרש, אמר: "כן אמר רבי יונה" | רבי מנא היה בנו ותלמידו של רבי יונה, שהיה מתלמידי החכמים הבולטים בדור שלפני - הדור הרביעי. כך פעמים רבות כשלימד הלכה, מסר דברים בשם אביו; כאשר שמע אותם מאביו בבית, אמר: "כך אמר לי אבא", וכאשר שמע אותם מאביו בבית המדרש, אמר: "כן אמר רבי יונה"{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], ד', י', ובפירוש קרבן העדה.}}. כמו כן למד ו[[שימוש חכמים|שימש]] את רבי יוסי בר זבידא שהיה חברו של אביו - רבי יונה{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שקלים]], ז', ב'.}}. פעם הלך לעיר קיסרין (קיסריה), שם למד אצל האמוראים רבי חזקיה, רבי אושעיה בר שמי, רבי אהבה, [[רבי זירא|רבי זעירא]] ורבי זריקן{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]], א', ג'; [[מסכת כלאים]], ו', ג'; [[מסכת חלה]], א', א'; [[מסכת שבת]], ז', ב'.}}. | ||
[[תלמיד חבר]] שלו היה רבי יוסי ברבי בון{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שביעית]], ו', ב'.}}, וחבר שלו המוזכר במיוחד היה רבי חנניה דציפורין, שמוזכרות מחלוקות רבות ביניהם, בלשון "רבי חנניה ורבי מנא: חד אמר... וחרנה אמר..."{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת חלה]], ב', ב'; [[מסכת פסחים]], ג', א' ובמקומות נוספים.}} לאחר ההיכרות ביניהם רבי חנניה הכיר, ברוב [[ענווה]], בכך שרבי מנא עולה עליו בגדלותו בתורה, ומסר לו את תפקיד ראש הישיבה ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], ולא די בכך, אלא שאף ישב ללמוד אצלו כאחד התלמידים | [[תלמיד חבר]] שלו היה רבי יוסי ברבי בון{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שביעית]], ו', ב'.}}, וחבר שלו המוזכר במיוחד היה רבי חנניה דציפורין, שמוזכרות מחלוקות רבות ביניהם, בלשון "רבי חנניה ורבי מנא: חד אמר... וחרנה אמר..."{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת חלה]], ב', ב'; [[מסכת פסחים]], ג', א' ובמקומות נוספים.}} לאחר ההיכרות ביניהם רבי חנניה הכיר, ברוב [[ענווה]], בכך שרבי מנא עולה עליו בגדלותו בתורה, ומסר לו את תפקיד ראש הישיבה ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], ולא די בכך, אלא שאף ישב ללמוד אצלו כאחד התלמידים{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת פסחים]], ו', א'.}}. | ||
==אישיותו== | ==אישיותו== | ||
רבי מנא הביע שאט [[נפש]] כלפי אנשים שרכשו תואר כבוד רבני - "רבי" - באמצעות מתנות לנשיאים | רבי מנא הביע שאט [[נפש]] כלפי אנשים שרכשו תואר כבוד רבני - "רבי" - באמצעות מתנות לנשיאים{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת ביכורים]], ג', ג'.}}, וייתכן שבעקבות כך מוזכר בתלמוד שהוא נרדף על ידי אנשי בית הנשיא. כך מסופר כי פעם אחת כשנרדף על ידי אנשים אלה, הלך לקברו של אביו, ואמר "אבא, אבא, בני בית הנשיא מצערים לי". כך גם מסופר כי פעם אחת כאשר עברו אנשי בית הנשיא ליד קברו של אביו, רבי יונה, פרסות סוסיהם התקבעו, והם לא יכלו לזוז ממקומם, עד שהתחייבו לא לצער אותו יותר{{הערה|[[תלמוד בבלי]], מסכת תענית, דף כ"ג, ב']].}}. | ||
== תורתו == | == תורתו == | ||
| שורה 38: | שורה 39: | ||
מבאר [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך לא [[פרשת יתרו]] שיחה ג.}}: מקורו של מאמר זה הוא{{הערה|כמו שכתב בפני משה.}} בתוספתא כאן, וז"ל התוספתא: הלכות שבת... כהררין תלוין בשערה מקרא מועט והלכות מרובות ואין להם על מה שיסמכו, מכאן אמר [[רבי יהושע]] צבתא בצבתא מתעבדא צבתא דקמייתא מה הוית הא לאו בריה הות. | מבאר [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך לא [[פרשת יתרו]] שיחה ג.}}: מקורו של מאמר זה הוא{{הערה|כמו שכתב בפני משה.}} בתוספתא כאן, וז"ל התוספתא: הלכות שבת... כהררין תלוין בשערה מקרא מועט והלכות מרובות ואין להם על מה שיסמכו, מכאן אמר [[רבי יהושע]] צבתא בצבתא מתעבדא צבתא דקמייתא מה הוית הא לאו בריה הות. | ||
הרי מפורש, שהדמיון ד"צבתא בצב תא מתעבדא" לענין ה"שביתה" הוא בכך, דאף שיש רק "מקרא מועט" בתורה בנוגע לשביתת שבת, מכל מקום, | הרי מפורש, שהדמיון ד"צבתא בצב תא מתעבדא" לענין ה"שביתה" הוא בכך, דאף שיש רק "מקרא מועט" בתורה בנוגע לשביתת שבת, מכל מקום, מ"מקרא מועט" זה יוצאים "הלכות מרובות"{{הערה|עד שהן כמו "הררין תלוין בשערה", ויתירה מזו - "אין להם על מה שיסמכו".}} - בדוגמת ריבוי הצבתות שכולן הן תוצאה מצבת הראשונה שנבראה בששת ימי בראשית. | ||
ובזה מובן היטב הטעם שבתוספתא הובא אופן יצירת הצבת הראשונה, שהיא בידי שמים - כי זהו הדמיון לשביתת שבת, שמקורן ועיקרן של ה"הלכות מרובות" דשבת הוא - "מקרא{{הערה|מועט.}}", [[תורה שבכתב]] שהיא "בידי שמים"; ומזה נסתעפו אחר כך "הלכות מרובות", עד לריבוי השבותין גזירות וסייגים שמדרבנן - בדומה לצבתות הרבה שנעשו בידי אדם, מכחה של הצבת הראשונה. | ובזה מובן היטב הטעם שבתוספתא הובא אופן יצירת הצבת הראשונה, שהיא בידי שמים - כי זהו הדמיון לשביתת שבת, שמקורן ועיקרן של ה"הלכות מרובות" דשבת הוא - "מקרא{{הערה|מועט.}}", [[תורה שבכתב]] שהיא "בידי שמים"; ומזה נסתעפו אחר כך "הלכות מרובות", עד לריבוי השבותין גזירות וסייגים שמדרבנן - בדומה לצבתות הרבה שנעשו בידי אדם, מכחה של הצבת הראשונה. | ||
ולי זה מבאר הרבי, שגם בירושלמי כאן (ש הביא גם כןהשקו"ט על דבר בריאת הצבת ה ראשונה) הכוונה כמו בתוספתא{{הערה|ושאלת רבי חנינא "ומה את אמר לה" היא משום שלא שמיעא ליה תוספתא זו. ור' מנא השיב לו תוכן דברי התוספתא.}}, ומה שאמר "משביתה אחת למדו כו'" לא קאי על שבות דרבנן{{הערה|כפירוש הפני משה.}}, אלא על ענין השביתה המפורש בתורה, שהוא "מקרא מועט"{{הערה|"שביתה אחת".}}, שממנו למדו "שביתות הרבה" - ריבוי איסורי שבות דרבנן. | ולי זה מבאר הרבי, שגם בירושלמי כאן (ש הביא גם כןהשקו"ט על דבר בריאת הצבת ה ראשונה) הכוונה כמו בתוספתא{{הערה|ושאלת רבי חנינא "ומה את אמר לה" היא משום שלא שמיעא ליה תוספתא זו. ור' מנא השיב לו תוכן דברי התוספתא.}}, ומה שאמר "משביתה אחת למדו כו'" לא קאי על שבות דרבנן{{הערה|כפירוש הפני משה.}}, אלא על ענין השביתה המפורש בתורה, שהוא "מקרא מועט"{{הערה|"שביתה אחת".}}, שממנו למדו "שביתות הרבה" - ריבוי איסורי שבות דרבנן. | ||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים | {{מיון רגיל:מנא}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים]] | |||