שילוח הקן: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן המצווה הוא: כאשר "יקרא" - בדרך מקרה ובמקום הפקר - לאדם קן ובו יונה וביצים או גוזלים, ישלח את האם ויקח את הביצים או הגוזלים. אם חזרה האם לפני שלקח את הביצים או הגוזלים חיב לשלחה שוב ושוב אפילו מאה פעמים.

בגמרא<REF>קידושין לט ב.</REF>מקשה רבי אליעזר בן יעקב, כיצד יתכן כי למצווה זו יש שכר של "למען ייטב לך והארכת ימים", בעקבות מעשה באחד שאמר לו אביו לך והוריד לי גזלות מן הקן ונמצא שקיים מצוות [[כיבוד אב]] וגם מצוות שלוח הקן עליהם כתוב למען ייטב לך והארכת ימים, ובחזירתו נפל מהסולם ומת, והיכן אריכות ימין של זה? ומתרצת הגמרא "למען ייטב לך - ליום שכולו טוב, והארכת ימים ליום שכולו ארוך".

הרבי<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&pgnum=605&hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb שיחות קודש תשל"ו ח"ב עמ' ח (605)]</REF>  מקשה למה הקושיא היא רק מכח מעשה שהיה, ולמה היה צריך להמתין עד שימצא מעשה כזה של שליחוח הקן שהוא לרוב מעשה נדיר, שהרי הוא רק האופן של "כי יקרא" פרט למזומן וכו', הרי משה רבינו כבר הקשה את הקושיא הידועה<REF>ברכות ז א.</REF> מפני מה יש צדיק ורע לו... רשע וטוב לו. מתרץ הרבי כי לגבי אמירת התורה "למען ייטב לך והארכת ימים" אין להקדות משום שמצינו צדיק וטוב לו, משום שהתורה מדברת על הרוב,<REF>מורה נבוכים ח"ג פל"ד.</REF> ורק משה רבינו הרועה נאמן שאל גם על מקרים מועטים ש"יש צדיק ורע לו, אבל וודאי שמכח המיעוט אי אפשר להוכיח את הפשט בפסוק.

מתרץ הרבי: כי אכן לכן הביא רבי אליעזר בן יעקב ראיה ממעשה בו היה צירוף של שלוח הקן עם מצוות כיבוד אב ואם, מפני שדווקא בשילוח הקן אינו מקיים את המצווה באופן שאינו מכוין, אך ב[[כיבוד אב]] שהחפצא של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני אי כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות צדקה שאין צריך בה כוונה , וכמובא<REF>ספרי תצא כד יט.</REF> שאם נפלה סלע מידו ומצאה עני והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לןו כוונה בפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.