קריאת התורה בסוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
 
שורה 15: שורה 15:


===בחוץ לארץ===
===בחוץ לארץ===
*'''שיטת רש"י{{הערה|על הגמרא במסכת סוכה.}} והרמב"ם{{הערה|בקצת נוסחאות.}} והרמ"א{{הערה|שולחן ערוך תרס"ג, א.}}''' - כיון שבכל יום אנו מסתפקים איזה יום זה מימי החג{{הערה|שהרי אם סוכות החל ביום הראשון של יום טוב, זהו יום שני של חול המועד, ואם סוכות החל ביום השני של יום טוב, זהו היום הראשון של חול המועד.}}, מתחילים לקרוא בכל יום את הקריאה של אותו יום{{הערה|ביום הראשון של חול המועד, שהוא היום השני מימי חג הסוכות מתחילים 'ביום השני, וכן הלאה.}}, והעולה השני והשלישי קוראים את קריאות הימים שאחריו, ואילו הרביעי שהוא עיקר הקריאה{{הערה|שהוא העולם שמיתוסף בחולו של מועד על שאר ימים.}} קורא את שני הקריאות, מספיקא דיומא{{הערה|כך לדוגמא ביום הראשון של חול המועד יקרא לרביעי גם את 'וביום השני' וגם את 'וביום השלישי'.}}.
{| border="1" align="left"
|+ קריאת התורה בא' דחול המועד סוכות בחו"ל
|-
! השיטה/העליה !! כהן !! לוי !! שלישי !! רביעי
|-
! רש"י
| וביום השני || וביום השלישי || וביום הרביעי || וביום השני + וביום השלישי
|-
! תוספות
| וביום השני || וביום השלישי || וביום השני || וביום השלישי
|-
! בית יוסף
| וביום השני || וביום השלישי || וביום השלישי || וביום השני + וביום השלישי
|}
*'''שיטת רש"י{{הערה|על הגמרא במסכת סוכה.}} והרמב"ם{{הערה|בקצת נוסחאות.}} והרמ"א{{הערה|שולחן ערוך תרס"ג, א.}}''' - כיון שבכל יום אנו מסתפקים איזה יום זה מימי החג{{הערה|שהרי אם סוכות החל ביום הראשון של יום טוב, זהו יום שני של חול המועד, ואם סוכות החל ביום השני של יום טוב, זהו היום הראשון של חול המועד.}}, מתחילים לקרוא בכל יום את הקריאה של אותו יום{{הערה|ביום הראשון של חול המועד, שהוא היום השני מימי חג הסוכות מתחילים 'ביום השני, וכן הלאה.}}, והעולה השני והשלישי קוראים את קריאות הימים שאחריו, ואילו הרביעי שהוא עיקר הקריאה{{הערה|שהוא העולם שמיתוסף בחולו של מועד על שאר ימים.}} קורא את שני הקריאות, בגלל הספק איזה יום של חג הסוכות הוא היום{{הערה|כך לדוגמא ביום הראשון של חול המועד יקרא לרביעי גם את 'וביום השני' וגם את 'וביום השלישי'.}}.
*'''שיטת תוספות{{הערה|דיבור המתחיל 'אתקין'.}}''' - בדומה לשיטת רש"י, אך הרביעי חוזר וקורא רק את הקריאה של אותו יום, ולא שתי קריאות מספק.
*'''שיטת תוספות{{הערה|דיבור המתחיל 'אתקין'.}}''' - בדומה לשיטת רש"י, אך הרביעי חוזר וקורא רק את הקריאה של אותו יום, ולא שתי קריאות מספק.
*'''שיטת הבית יוסף''' - כפי שיטת רש"י, אך העולה שלישי לא ממשיך וקורא את הקריאה של יומיים קדימה, כיון שאינה קשורה לענינו של יום אפילו מספיקא דיומא, אלא חוזר וקורא מה שקרא העולה ללוי.
*'''שיטת הבית יוסף''' - כפי שיטת רש"י, אך העולה שלישי לא ממשיך וקורא את הקריאה של יומיים קדימה, כיון שאינה קשורה לענינו של יום אפילו לפי הספק, אלא חוזר וקורא מה שקרא העולה ללוי.


===בארץ ישראל===
===בארץ ישראל===
בשולחן ערוך כתב המחבר שכיון שבארץ ישראל אין ספיקא דיומא, כל ארבעת הקרואים קוראים את הקריאה של אותו יום, וחוזרים עליה 4 פעמים.
בשולחן ערוך כתב המחבר שכיון שבארץ ישראל אין ספיקא דיומא, כל ארבעת הקרואים קוראים את הקריאה של אותו יום, וחוזרים עליה 4 פעמים.
==קריאת התורה בשמחת תורה==
==קריאת התורה בשמחת תורה==
{{ערך מורחב|ערך=[[קריאת התורה בשמחת תורה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[קריאת התורה בשמחת תורה]]}}
30,723

עריכות

תפריט ניווט