432
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו ר' ברוך יהודה בלוי מראשי פאג"י בירושלים. ולאמו מרת רחל טעמרל. | נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו ר' ברוך יהודה בלוי מראשי פאג"י בירושלים. ולאמו מרת רחל טעמרל. | ||
ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס, במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד. | |||
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד. במסגרת תפקידו היה הממונה על כתיבה לרבי{{הערה| בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה על ידי הישיבה בלוד)}} , לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] והשתתף באסיפות רבות יחד עם עסקני חב"ד באה"ק. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו. | בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד. במסגרת תפקידו היה הממונה על כתיבה לרבי{{הערה| בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה על ידי הישיבה בלוד)}} , לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] והשתתף באסיפות רבות יחד עם עסקני חב"ד באה"ק. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו. | ||
בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה| שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת. | |||
בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]]. | |||
== עסקנותו הציבורית == | |||
{{דרוש מקור}}הרבי התבטא עליו באוזני הרב רב בנימין גורודצקי: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס" {{הערה| =יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל}}. כאשר אחד העסקנים השמיע טענות נגדו בעת יחידות, אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות" {{הערה| כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות}}. | |||
פעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך | ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]]. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה ליב לנדא]] ע"ה , אב"ד בני ברק, ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'. | ||
בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד. | |||
==גלריית תמונות== | ==גלריית תמונות== | ||
{{תבנית:גלריה בלוי}} | {{תבנית:גלריה בלוי}} | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== |
עריכות