11,698
עריכות
חתן תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית. | במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית. | ||
בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית 'חתן תורה'.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית | בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית 'חתן תורה'.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית המקדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}. | ||
בשם [[רבי פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}. | בשם [[רבי פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
הרבי התבטא כי ענינה של עליה זו הוא ה'רצוא', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא 'שוב'{{הערה|ערב חג השבועות תשכ"ג בעת ביקור הרב [[אפרים אליעזר יאללעס]], תורת מנחם חלק לז עמוד 4. מקדש מלך חלק ב' עמוד 364.}}. | הרבי התבטא כי ענינה של עליה זו הוא ה'[[רצוא]]', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא '[[שוב]]'{{הערה|ערב חג השבועות תשכ"ג בעת ביקור הרב [[אפרים אליעזר יאללעס]], תורת מנחם חלק לז עמוד 4. מקדש מלך חלק ב' עמוד 364.}}. | ||
ב[[סידור מהרי"ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון 'חות דרגא', והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת "מצהלות חתנים מחופתם" - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, "ונערים ממשתה נגינתם" - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין. | ב[[סידור מהרי"ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון 'חות דרגא', והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת "מצהלות חתנים מחופתם" - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, "ונערים ממשתה נגינתם" - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין. | ||