אליהו ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 94 בתים ,  26 בספטמבר 2021
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אלי ליפס.png|250px|ממוזער|שמאל|ר' אלי ליפסקר]]
[[קובץ:אלי ליפס.png|250px|ממוזער|שמאל|ר' אלי ליפסקר]]
ר' '''אליהו (אלי) ליפסקר''' ([[כ"א בסיון]] [[ת"ש]] - [[כ' בשבט]] [[תשע"ז]]) היה [[בעל תפילה]], [[מוזיקה|מוזיקאי]] חב"די, כותב ומלחין שכונה על ידי הרבי "[[בעל מנגן|בעל המנגן]] שלי".
ר' '''אליהו (אלי) ליפסקר''' ([[כ"א בסיון]] [[ת"ש]] - [[כ' בשבט]] [[תשע"ז]]) היה [[בעל תפילה]], [[מוזיקה|מוזיקאי]] חב"די, כותב ומלחין שכונה על ידי [[הרבי]] "[[בעל מנגן|בעל המנגן]] שלי".


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
שורה 7: שורה 7:
בשנת [[תש"ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
בשנת [[תש"ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.


בשנות ילדותו ונערותו למד במוסדות חב"ד המקומיים, ובחורף [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם אחיו [[שניאור זלמן ליפסקר|שניאור זלמן]] ללמוד בחצר הרבי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. במקביל לשקידתו על לימודו, החל בארצות הברית ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה, כשהדבר נודע להנהלת הישיבה הוחלט לסלקו מן הישיבה, אולם כשהודיעו על כך לרבי ביחידות הקבועה לחברי ההנהלה הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ולעזור לו במימון ללימודי המוזיקה.
בשנות ילדותו ונערותו למד במוסדות חב"ד המקומיים, ובחורף [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם אחיו [[שניאור זלמן ליפסקר|שניאור זלמן]] ללמוד בחצר [[הרבי]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. במקביל לשקידתו על לימודו, החל בארצות הברית ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה, כשהדבר נודע להנהלת הישיבה הוחלט לסלקו מן הישיבה, אולם כשהודיעו על כך לרבי ביחידות הקבועה לחברי ההנהלה הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ולעזור לו במימון ללימודי המוזיקה.


בשנת [[תשל"ז]] הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף ב[[גן ישראל|קעמפ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_40_שנה_לרצח_שזיעזע_את_קראון_הייטס_104979.html 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס] באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז}}.
בשנת [[תשל"ז]] הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף ב[[גן ישראל|קעמפ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_40_שנה_לרצח_שזיעזע_את_קראון_הייטס_104979.html 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס] באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז}}.
שורה 22: שורה 22:
ב{{ה|ימים הנוראים}} שימש כ[[בעל תפילה]] במניין של הרבי ב-[[770]], שהתבטא אודותיו שהוא 'הבעל המנגן שלי'. בנוסף, שימש כחזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים, כמו [[ניח"ח]] ועוד.
ב{{ה|ימים הנוראים}} שימש כ[[בעל תפילה]] במניין של הרבי ב-[[770]], שהתבטא אודותיו שהוא 'הבעל המנגן שלי'. בנוסף, שימש כחזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים, כמו [[ניח"ח]] ועוד.


שימש כחבר ב[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]], וכתב [[תווים]] לספר הניגונים.
שימש כחבר ב[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]], וכתב [[תווים]] ל[[ספר הניגונים]].


ב[[כ' שבט]] [[תשע"ז]] נפטר ממחלה קשה בגיל 76, ונטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ב[[ניו יורק]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].
ב[[כ' שבט]] [[תשע"ז]] נפטר ממחלה קשה בגיל 76, ונטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ב[[ניו יורק]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].
שורה 59: שורה 59:
{{מיון רגיל:ליפסקר, אליהו}}
{{מיון רגיל:ליפסקר, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
11,682

עריכות

תפריט ניווט