תמונות וציורי רבותינו נשיאנו: הבדלים בין גרסאות בדף

למנהל מוסד שהדפיס דף שבראשו מתנוסס תמונתו של אדמו"ר הריי"צ ולידה שני תמונות של נשים שעזרו למוסד, כתב [[הרבי]] מענה חריף בו שלל את העניין ואף כתב ש:"כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם", והורה לו להסיר את שמו מכל המכתבים והחוברות של המוסד, והציע לו לצום מספר תעניות, ולאחר מכן ללכת ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] ולבקש [[סליחה]] וכפרה, וישלמד בקביעות עד ל[[ראש השנה]] במאמרי אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מענות-נדירים-ביותר-בכתיק-נחשפים-בתשור/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}.}}.

ל[[בעל שם טוב]] ישנה תמונה מפורסמת שמיוחסת אליו, אשר הופצה לראשונה בשנת [[תרס"ג]], אולם ישנם ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד ([[גרמניה]]){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שהעיד שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.

בתקופה מאוחרת יותר הוכח שאכן תמונה זו שייכת לבעל שם אחר שהיה ב[[גרמניה]] ולאחר מכן ב[[לונדון]] בשם ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-[[תקמ"ב]]) שנחשד על ידי ר' [[יעקב עמדין]] בשבתאות{{הערה|שם=אהלי צדיקים|[https://zadikim.com/news/שתי-תמונות-זיוף-אחד/ שני תמונות, זיוף אחד...] באתר אהלי צדיקים, מתון גיליון [[המבשר]].}}. תמונה נוספת שמיוחסת להבעל שם טוב שפחות מוכרת, היא תמונה שנדפסה בספר "דרייסיג דורות אידן אין פולין" ([[ניו יורק]] [[תרפ"ז]], אך גם בה פקפקו באמיתותה ויחוסה{{הערה|שם=אהלי צדיקים}}.

[[הרבי]] אמר{{הערה|שם=המלך במסיבו א| ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.

בשנת [[תרצ"ח]] התפרסמה בעיתון [[הארץ]] עדותו של הצייר שצייר את ההעתק בוריס שץ מ[[תרפ"ז]], לפיה הציור מזויף{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=37&lang=hebrew ציור תמונת אדמו"ר הזקן]''', באתר {{שטורעם}}.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] פרסם אז רשימה בעיתון [[התמים (וורשא)|התמים]]{{הערה|[[כסלו]], [[תרצ"ח]].}} של סיפורים המעידים על אמיתות הציור.

 

היה צייר גוי{{הערה|שם=תוכן קצר|הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. הצייר התחכם ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא היה יכול לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד]]י שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{מקור}}{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.

#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]]

את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.

בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה נכתב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה ב[[אייר]] [[תרס"ח]], אולם עדיין היו שפקפקו באמינות התמונה וייחסו אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]]{{הערה|מקובל בשם ר' [[לייזר ננס]] שישנה [[תמונה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נ"ע]] שלא הגיעה לידינו. וי"ל שמדובר בתמונה הזו{{מקור}}.}}{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.

[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]

הרבי הריי"צ העניק לנכדו [[בערי גוראריה]] מצלמה במתנה, כשהוא צירף לה שטר של דולר, באומרו "זכור את מורשת אבתך, ואת מלחמתם להחזקת הדת!" (כוונתו הייתה למערכות שניהלו [[רבותינו נשיאינו]] לחיזור מצבה של היהדות, ופרט מלחמתו של הרבי הריי"צ בקומוניסטים). במצלמה זו צלם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית. גם [[הרבי]] העניק מצלמה לבערי במתנה במהלך ה[[בר מצווה]] שלו{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"פ]], עמ' 46.}}.

[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.

קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}.}}.

==צילום [[הרבי]]==

=== תמונתו הרשמית של הרבי ===

 

בשנת [[תשי"א]] פורסמה תמונתו של [[הרבי]] ששימשה כתמונתו הרשמית של הרבי והופיעה בפרסומים הרשמיים של חב"ד בעיתונות, במשך השנים שונתה התמונה לתמונה אחרת. תמונה זו הייתה היחידה אותה אישר הרבי לפרסם בשנים הראשונות, בשנת [[תש"ל]] הכין חסיד חב"ד מ[[לונדון]] אלבום תמונות של הרבי בשם "צ'אלנג" ובו פרסם שני תמונות חדשות של הרבי, כאשר נשלח האלבום למזכירות, שלח חודוקוב נעמה לאותו חסיד בו כתב ש:"בכל הפרסומים שנדפסו לאחר קבלת רשותנו, ישנה רק תמונה אחת של הרבי שליט"א אשר אנחנו מרשים לפרסמה ולכן לא צריך להיות שום שינוי ביחס ל'צ'אלנג'{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 52.}}.

 

בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}.}}.

 

כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.

כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}.}}.

כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.

בשנים הראשונות, הרבי התנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=מראי%20מקומות למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.

התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות!

{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של "חסידות"! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...

{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=תשרי_תשל%22ח_-_%22שיחות_קודש%22_(החדש)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}.

אחד הצלמים הבולטים היה [[לוי יצחק פריידין]]. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי של שנת תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי ל[[חודש תשרי]] של כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את ההתרחשיות המיוחדות בחודש החגים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מ[[ביתו של הרבי|ביתו]], הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל [[770]]. לאחר חזרתו לארץ היה מקיים תערוכות בהן המציג את התמונות שצילם, והקרנות ברחבי הארץ של קטעי ווידיאו מיוחדים שתיעד במהלך החודש.

בנוסף, במשך השנים פעל גם כן הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] בתיעוד החיים והאירועים במחיצת הרבי במסגרת ארגדון '[[מרכז שידורי חב"ד]]' שהקים, בצילום חלוקות שונות כמו [[חלוקת דולרים]] ו[[חלוקת קונטרסים|קונטרסים]] בווידיאו ובתמונות שהיה יכול העובר בחלוקה לרכוש לאחר המעמד. הוא עסק גם בהקלטת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות הרבי]] ובשנים המאוחרות יותר - בתיעודן בווידיאו ושידורן ב[[טלוויזיה]]), ובשנים בהן התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] את שלושת תפילות היום במחיצת החסידים והרבה באמירת [[שיחה|שיחות]] וחלוקת דולרים לאחריהן - תיעד אותן במצלמה ייחודית שהייתה קבועה ומכוונת אל מקומו של הרבי.

החל מהתוועדות י"ט כסלו תשל"א, התחיל להתקיים תיעוד ווידיאו מלא מהתוועדות הרבי. בעקבות היקף הפרסום שגרם שידור קטעים נרחבים מההתוועדות הגדולה שהתקיימה בי' שבט תש"מ ב[[טלוויזיה]], ביקש הרבי מהרב הלל דוד קרינסקי שיידאג לפתח את העיסוק בעניין. בעקבות כך, בהתוועדות שקיים הרבי לקראת יום פטירת [[הרבנית חנה|אמו]] בו' תשרי תשמ"א התקיים שידור ההתוועדות אל לוס אנג'לס. בעקבות ההצלחה בשידור זה, דאג הרב קרינסקי לשידור ההתוועדות שקיים הרבי לכבוד [[י"ט כסלו]] באותה השנה בערוצי הטלוויזיה בכל רחבי [[ארצות הברית]]. במהלך השידורים היה צורך בתרגום סימולטני לאנגלית לתועלת אלו שלא הבינו את שפת ה[[אידיש]] בה אמר הרבי את ה[[שיחה|שיחות]], שבוצע על ידי הרב [[מאניס פרידמן]].

מאז שידרה החברה אירועים נוספים במחיצת הרבי כמו [[הפאראד]] ו[[חנוכה לייוו]]{{הערה|ראה סקירה נרחבת על חברת ג'ם בגליון תחיינו מס' 4 עמוד 40 ואילך}}.