מניין בני ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "\ {2,}" ב־" "
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "\ {2,}" ב־" ")
שורה 10: שורה 10:
#בימי [[שאול המלך]] (שמואל א טו, ד) "ויפקדם בטלאים".
#בימי [[שאול המלך]] (שמואל א טו, ד) "ויפקדם בטלאים".
#בימי שאול המלך (שמואל א יא, ח) "ויפקדם בבזק".
#בימי שאול המלך (שמואל א יא, ח) "ויפקדם בבזק".
#בימי [[דוד המלך]] (שמואל ב כד, ט): "ויתן יואב את מספר מפקד העם".
#בימי [[דוד המלך]] (שמואל ב כד, ט): "ויתן יואב את מספר מפקד העם".
#בעלייתם מן הגולה בימי [[עזרא]] (עזרא ב, סד): "כל הקהל כאחד ארבע רבוא".
#בעלייתם מן הגולה בימי [[עזרא]] (עזרא ב, סד): "כל הקהל כאחד ארבע רבוא".
#[[לעתיד לבוא]] (ירמיה לג, יג): "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה".
#[[לעתיד לבוא]] (ירמיה לג, יג): "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה".
שורה 32: שורה 32:
המניין הראשון בירידתם למצרים שבעים נפש, והמניין השני ביציאתם, בא לבטא את החביבות הגדולה של בני ישראל אצל ה'. במדרש{{הערה|שיר השירים רבה ז, ג.}} מובא על כך משל: כאשר אדם זורע חיטים, הוא מונה את מספר הזרעים כשהוא זורע אותן, ולאחר מכן כשהיבול גדל הוא סופר אותן שוב. כך גם כאשר בני ישראל ירדו למצרים ה' ספר אותם, וכשהם עלו ממצרים הוא ספר אותם שוב. כך גם באה לידי ביטוי קיום ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו שזרעו יהיה רב: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ועתה שמך ה' אלוקיך ככוכבי השמים לרוב".
המניין הראשון בירידתם למצרים שבעים נפש, והמניין השני ביציאתם, בא לבטא את החביבות הגדולה של בני ישראל אצל ה'. במדרש{{הערה|שיר השירים רבה ז, ג.}} מובא על כך משל: כאשר אדם זורע חיטים, הוא מונה את מספר הזרעים כשהוא זורע אותן, ולאחר מכן כשהיבול גדל הוא סופר אותן שוב. כך גם כאשר בני ישראל ירדו למצרים ה' ספר אותם, וכשהם עלו ממצרים הוא ספר אותם שוב. כך גם באה לידי ביטוי קיום ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו שזרעו יהיה רב: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ועתה שמך ה' אלוקיך ככוכבי השמים לרוב".


המניין השלישי היה בתחילת בניית [[המשכן]], כשה' בא להשרות שכינתו בישראל, לאחר [[חטא העגל]] והמגפה שפרצה בעקבותיו. המשל שמובא בזה הוא מ"צאן החביבה על בעליה, שנפל בה דֶבֶר, ומשפסק, אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם, להודיע שהיא חביבה עליו"{{הערה|רש"י שמות ל, טז.}}.
המניין השלישי היה בתחילת בניית [[המשכן]], כשה' בא להשרות שכינתו בישראל, לאחר [[חטא העגל]] והמגפה שפרצה בעקבותיו. המשל שמובא בזה הוא מ"צאן החביבה על בעליה, שנפל בה דֶבֶר, ומשפסק, אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם, להודיע שהיא חביבה עליו"{{הערה|רש"י שמות ל, טז.}}.


המניין הרביעי ב[[פרשת במדבר]] היה לאחר הקמת המשכן שה' השרה את שכינתו בישראל וזו היתה הזדמנות להביע את חיבתו לבניו{{הערה|שם=רש"י}}. עניין נוסף במניין זה היה לצורך התארגנות צבאית של בני ישראל "יוצאי צבא", ולכן הנמנים הם בגיל הגיוס, מבן עשרים שנה ומעלה{{הערה|זו גם הסיבה שאין שבט לוי נמנה בתוך שאר בני ישראל, כי שבט לוי לא עורך מלחמות.}}.
המניין הרביעי ב[[פרשת במדבר]] היה לאחר הקמת המשכן שה' השרה את שכינתו בישראל וזו היתה הזדמנות להביע את חיבתו לבניו{{הערה|שם=רש"י}}. עניין נוסף במניין זה היה לצורך התארגנות צבאית של בני ישראל "יוצאי צבא", ולכן הנמנים הם בגיל הגיוס, מבן עשרים שנה ומעלה{{הערה|זו גם הסיבה שאין שבט לוי נמנה בתוך שאר בני ישראל, כי שבט לוי לא עורך מלחמות.}}.

תפריט ניווט