אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 4: שורה 4:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] הליטאית קאליסק לרבי אלכסנדר. בנעוריו התפרסם כעילוי והיה מתלמידיו הגדולים והמפורסמים ביותר של [[הגאון מווילנא]]. מאוחר יותר התקרב ל[[המגיד ממזריטש]], והפך לחסידו הנלהב. סביבו התרכזו חסידים רבים שדבקו בדרכו שהתאפיינה ב[[התלהבות]] גדולה וב[[דבקות]] עילאית. התנהגותם החריגה של חסידיו עוררה תמיהה והתנגדות עזה מצד הסובבים אותם, גויים ויהודים. לימים, טען [[אדמו"ר הזקן]] שההתנהגות הלא מתונה של חסידיו הייתה בין הגורמים לחרמות שהוטלו על החסידים בליטא{{הערה|שם=אג"ק|'''אגרות קודש - אדמו"ר הזקן''' (קה"ת, תשמ"ד), אגרת נ"א, עמ' קכ"ה-קכ"ו (אגרת ששלח לרבי אברהם מקליסק), במהדורת [[תשע"ב]] אגרת פ"ט עמ' שמ"ד-שמ"ה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' שעב ואילך. חלק ג', ע' קנט ואילך (המכתב הארוך; בתרגום חופשי ללה"ק - שמועות וסיפורים (הוצאת תש"נ), חלק ג', ע' 7 ואילך). חלק ד', ע' רצג.}}. רק גערתו של הרב המגיד הועילה להפסיק את התנהגותם. וגם ר' אברהם עצמו הפסיק להנהיג חסידים והתבטל לחלוטין למורו וחברו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] במסורת חב"ד קיים עד היום פתגם ביידיש ביחס להנהגת חסידי הקאליסקער בשנת [[תק"ל]] האומר "תל"ק איז נישט קיין טאלק" (=הנהגת תק"ל אינה תכלית) והחסידים כונו "חסידי טאלק". כאשר הלך לויכוח עם ה[[מתנגדים]] בשקלוב יחד עם אדמו"ר הזקן ונשאל על התנהגות חסידיו לא הייתה תשובה בפיו וזה גרם להחרפת המחלוקת על החסידות{{הערה|שם=אג"ק}}.
נולד ב[[עיירה]] הליטאית קאליסק לרבי אלכסנדר. בנעוריו התפרסם כעילוי והיה מתלמידיו הגדולים והמפורסמים ביותר של [[הגאון מווילנא]]. מאוחר יותר התקרב ל[[המגיד ממזריטש]] על ידי תלמיד [[הבעל שם טוב]], רבי [[חיים הפרוש]], שהתיישב בקאליסק{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', ע' רצג.}}.
 
משנת [[תקכ"ח]] החל לקבץ חסידים תלמידי חכמים שדבקו בדרכו, שהתאפיינה ב[[התלהבות]] גדולה וב[[דבקות]] עילאית. על מנת [[ביטול|לבטל]] את [[ישות|ישותם]] היו עושים פעולות שונות, כלבושים מוזרים או [[קולע|התהפכות]] ברחובות, וכך להתבזות. התנהגותם החריגה של חסידיו עוררה תמיהה והתנגדות עזה מצד הסובבים אותם, גויים ויהודים. כאשר הלך לויכוח עם ה[[מתנגדים]] בשקלוב יחד עם אדמו"ר הזקן ונשאל על התנהגות חסידיו לא הייתה תשובה בפיו, וזה גרם להחרפת המחלוקת על החסידות. לימים, טען [[אדמו"ר הזקן]] שההתנהגות הלא מתונה של חסידיו הייתה בין הגורמים לחרמות שהוטלו על החסידים בליטא{{הערה|שם=אג"ק|'''אגרות קודש - אדמו"ר הזקן''' (קה"ת, תשמ"ד), אגרת נ"א, עמ' קכ"ה-קכ"ו (אגרת ששלח לרבי אברהם מקליסק), במהדורת [[תשע"ב]] אגרת פ"ט עמ' שמ"ד-שמ"ה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' שעב ואילך. חלק ג', ע' קנט ואילך (המכתב הארוך; בתרגום חופשי ללה"ק - שמועות וסיפורים (הוצאת תש"נ), חלק ג', ע' 7 ואילך). חלק ד', ע' רצג.}}. רק גערתו של הרב המגיד הועילה להפסיק את התנהגותם. ר' אברהם הפסיק להנהיג חסידים, והתבטל לחלוטין למורו וחברו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ שם.}}.
 
במסורת חב"ד קיים עד היום פתגם ביידיש ביחס להנהגת חסידי ר' אברהם מקאליסק בשנת [[תק"ל]], האומר "תל"ק איז נישט קיין טאלק" (=הנהגת תק"ל אינה תכלית). חסידיו כונו "חסידי טאלק"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ שם.}}.  


[[נישואין|נשא]] לאשה את רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע את זה מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' שלום שכנא אלטשולר בזווג שני, והוא סיפר זאת לרבי. '''קונטרס צדי"ק למלך''' ח"ז עמ' 363.}} ואלמנתו של ר' [[נח אלטשולר]] (בנה הוא ר' [[שלום שכנא אלטשולר]], אביו של ה[[צמח צדק]]). בשנת [[תקל"ז]] הצטרף לשיירת העולים בראשות חברו-רבו רבי מנחם מנדל מוויטבסק{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) שהרבי מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}} ועמד לימינו בהנהגת השיירה הגדולה. את חתימתו ניתן למצוא על רוב האגרות שנשלחו לחוץ לארץ מצורפת לחתימת ידו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק{{הערה|לדוגמה, אגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב), נספחים: 1, 2, 4, 5.}}. רבי אברהם נשאר בצפת גם לאחר שנת [[תקמ"א]] בה נאלצו החסידים לעזוב את העיר ולעבור לטבריה. הוא עצמו הצטרף לחסידים בטבריה רק כעבור שנתיים. בטבריה ייסד בית מדרש עצמאי, אף כי היחסים בין שני המנהיגים תמיד היו ידידותיים.
[[נישואין|נשא]] לאשה את רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש{{הערה|ר' פנחס קצנלסון שמע את זה מפי לאה בת ר' אשר טשרנוליבר, בן אסתר הדס בת ר' שלום שכנא אלטשולר בזווג שני, והוא סיפר זאת לרבי. '''קונטרס צדי"ק למלך''' ח"ז עמ' 363.}} ואלמנתו של ר' [[נח אלטשולר]] (בנה הוא ר' [[שלום שכנא אלטשולר]], אביו של ה[[צמח צדק]]). בשנת [[תקל"ז]] הצטרף לשיירת העולים בראשות חברו-רבו רבי מנחם מנדל מוויטבסק{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) שהרבי מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}} ועמד לימינו בהנהגת השיירה הגדולה. את חתימתו ניתן למצוא על רוב האגרות שנשלחו לחוץ לארץ מצורפת לחתימת ידו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק{{הערה|לדוגמה, אגרות קודש - אדמו"ר הזקן (תשע"ב), נספחים: 1, 2, 4, 5.}}. רבי אברהם נשאר בצפת גם לאחר שנת [[תקמ"א]] בה נאלצו החסידים לעזוב את העיר ולעבור לטבריה. הוא עצמו הצטרף לחסידים בטבריה רק כעבור שנתיים. בטבריה ייסד בית מדרש עצמאי, אף כי היחסים בין שני המנהיגים תמיד היו ידידותיים.
56

עריכות

תפריט ניווט