31,490
עריכות
יוסף יצחק ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בשנת [[תשט"ו]] לאביו הרב [[מרדכי ריבקין]] שהיה מזקני החסידים ב[[ארצות הברית]] וחבר וועד הנהלת [[בית רבקה]], ולאמו מרת דוואשא{{הערה|בת החסיד ר' [[מענדל דייטש]], וצאצא של החסיד ר' [[יקתויאל מדוקשיץ]].}}. | נולד בשנת [[תשט"ו]] לאביו הרב [[מרדכי ריבקין]] שהיה מזקני החסידים ב[[ארצות הברית]] וחבר וועד הנהלת [[בית רבקה]], ולאמו מרת דוואשא{{הערה|בת החסיד ר' [[מענדל דייטש]], וצאצא של החסיד ר' [[יקתויאל מדוקשיץ]].}}. | ||
כאשר נולד, ביקש אביו מ[[הרבי]] שיהיה [[סנדק]] ב[[ברית מילה]]. הרבי לא נענה להזמנה, אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]]. על יסוד הוראה פרטית זו וכדומה לה גם אצל חסידים נוספים, נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי תחת ראש התינוק על ברכי הסנדק בשעת הברית. | כאשר נולד, ביקש אביו מ[[הרבי]] שיהיה [[סנדק]] ב[[ברית מילה]]. הרבי לא נענה להזמנה, אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]]. על יסוד הוראה פרטית זו וכדומה לה גם אצל חסידים נוספים, נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי תחת ראש התינוק על ברכי הסנדק בשעת הברית. הרבי אף התבטא שזהו דבר נכון וטוב לקרוא לו יוסף יצחק. | ||
בהגיעו לגיל 3, כבר התחילה התקופה שהרבי נמנע מלהשתתף ב[[אפשערניש]] בגזיזת שערותיהם של ילדי החסידים{{הערה|תקופה שנמשכה עד שהרבי החל במעמד [[חלוקת הדולרים]] אז הרבי גזר כשעברו לפניו בתור.}}, אך העניק לילד מטבע מוכסף של דולר. | בהגיעו לגיל 3, כבר התחילה התקופה שהרבי נמנע מלהשתתף ב[[אפשערניש]] בגזיזת שערותיהם של ילדי החסידים{{הערה|תקופה שנמשכה עד שהרבי החל במעמד [[חלוקת הדולרים]] אז הרבי גזר כשעברו לפניו בתור.}}, אך העניק לילד מטבע מוכסף של דולר. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רוחמה שיינדל (יפה) בת הרב [[עקיבא יוסף פרידמן]] ב[[ו' תמוז]] [[תשל"ט]], קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם עסק בפעילות במסגרת המעון עולים, והקמת כולל ערב 'בד קודש'. | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רוחמה שיינדל (יפה) בת הרב [[עקיבא יוסף פרידמן]] ב[[ו' תמוז]] [[תשל"ט]], קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם עסק בפעילות במסגרת המעון עולים, והקמת כולל ערב 'בד קודש'. | ||
בשנת [[תש"מ]] הקים את בית חב"ד ב[[כרמיאל]] המביא את אור היהדות והחסידות ומעניק סיוע לתושבי העיר בתחומי חינוך, תרבות ורווחה, מתוך אהבת ישראל. בית חב"ד מפעיל גני ילדים, מועדוני קשישים, מרכזי חלוקת סלי מזון, מועדונית קידום לגיל הרך, סדנאות ייחודיות למועדונים ובתי ספר, תכניות העשרה למבוגרים, ופרויקטים שונים לעזרה בקהילה. | בשנת [[תש"מ]] הקים את בית חב"ד ב[[כרמיאל]]{{הערה|על פי הצעתו של הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]], ובהסכמת הרבי.}} המביא את אור היהדות והחסידות ומעניק סיוע לתושבי העיר בתחומי חינוך, תרבות ורווחה, מתוך אהבת ישראל. בית חב"ד מפעיל גני ילדים, מועדוני קשישים, מרכזי חלוקת סלי מזון, מועדונית קידום לגיל הרך, סדנאות ייחודיות למועדונים ובתי ספר, תכניות העשרה למבוגרים, ופרויקטים שונים לעזרה בקהילה. | ||
בין הפעולות הראשונות בהן החל עם הגיעו לכרמיאל היה ייסוד [[כולל תפארת זקנים]], כשבמשך תקופה למדו במסגרת הכולל 180 איש. | |||
זכו לליווי והדרכה צמודה מהרבי בכל עניני השליחות, כך ב[[יחידות]] שהתקיימה לאחר שיצאו לשליחות בעיר, אמר להם הרבי: "שתמצאו חן בעיני אלוקים ואדם", וכששאלו בנוגע לחינוך הילדים כיון שלא נמצאו עבורם מסגרות מתאימות, כתב להם הרבי: "הרי הם מחנכים בניו של מקום, והרי מרובה מדה טובה", וכן מענות רבים נוספים על שאלות בעניני השליחות. כאשר שיגר לרבי בערב ראש השנה [[פדיון נפש]] באמצעות אביו, בשעה שאביו מסר זאת לרבי נכנס הרבי לחדר והניח את הפדיון בערימה נפרדת משאר הפדיונות שקיבל. | |||
בשנת [[תנש"א]] כשעבר הרב ריבקין לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] אמר לו הרבי שכרמיאל היא מלשון כרמו של ה' וברך אותו בהצלחה לפעול שכך יהיה{{הערה|[http://chabad-il.org/hit/hit183.htm התקשרות] גיליון קפ"ג. ד' תמוז וי"א תמוז תנש"א. זורע צדקות מצמיח ישועות עמוד 112.}}. | בשנת [[תנש"א]] כשעבר הרב ריבקין לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] אמר לו הרבי שכרמיאל היא מלשון כרמו של ה' וברך אותו בהצלחה לפעול שכך יהיה{{הערה|[http://chabad-il.org/hit/hit183.htm התקשרות] גיליון קפ"ג. ד' תמוז וי"א תמוז תנש"א. זורע צדקות מצמיח ישועות עמוד 112.}}. | ||