37,404
עריכות
חיבור החגים עם ימות החול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי 10.jpg|ממוזער|[[הרבי]] ב[[התוועדות]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]] מעודד את השירה בחלוקת [[כוס של ברכה]] בסיום ההתוועדות]] | [[קובץ:הרבי 10.jpg|ממוזער|[[הרבי]] ב[[התוועדות]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]] מעודד את השירה בחלוקת [[כוס של ברכה]] בסיום ההתוועדות]] | ||
'''חיבור החגים עם ימות החול''' הוא מנהג [[נשיאי חב"ד]], שחיברו ב[[ראש השנה]] את הזמן של מוצאי החג עם ימות החול באמצעות [[התוועדות]] ואמירת [[מאמר חסידות]] כדי להמשיך את ההמשכות של ראש השנה על כל השנה כולה. | '''חיבור החגים עם ימות החול''' הוא מנהג [[נשיאי חב"ד]], שחיברו ב[[ראש השנה]] את הזמן של מוצאי החג עם ימות החול באמצעות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ואמירת [[מאמר חסידות]] כדי להמשיך את ההמשכות של ראש השנה על כל השנה כולה. | ||
על יסוד זה הנהיג הרבי בדורנו גם אצל החסידים, לערוך התוועדויות בכל מוצאי יום טוב: ראש השנה, שמחת תורה, פסח, וחג השבועות, כאשר עיקר הדגש הוא על ראש השנה. | על יסוד זה הנהיג הרבי בדורנו גם אצל החסידים, לערוך התוועדויות בכל מוצאי יום טוב: ראש השנה, שמחת תורה, פסח, וחג השבועות, כאשר עיקר הדגש הוא על ראש השנה. | ||
==מקור וייסוד המנהג== | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר [[חסידות]] ביום השני של ראש השנה אחר מנחה, והיה ממשיך עד הלילה. הוא הסביר את הטעם, כדי לשעבד את כח ה[[דיבור]] בענייני חסידות לקראת השנה החדשה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ה]], עמ' 10.}}, וכדי להמשיך ב[[עולם]] את ההמשכות מארבעים-ושמונה השעות של ראש השנה, שבכל העניינים יורגש ויאיר אור החסידות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 11.}}. | |||
לקראת חודש תשרי הראשון שלאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרבי מכתב בו הציע שכולם ינהגו כך, לחבר את השעות של ראש השנה עם מוצאי ראש השנה ב[[לימוד החסידות]]{{הערה|ספר המנהגים עמוד 57, ממכתב [[ג' דסליחות]] תשי"א. אגרות קודש חלק ד' עמוד תצח אגרת א'ריד.}}, ובראש השנה הראשון לאחר קבלת הנשיאות, בשנת תשי"ב, ערך הרבי את ההתוועדות בעצמו יחד עם החסידים ואמר שאמנם 'קשה להנהיג מנהגים חדשים', אך ברצונו להנחיל מנהג זה ולאכול יחד עם הציבור סעודה, והורה שלפחות מנין אנ"ש יטלו ידיהם לסעודה ואמר שיחות קצרות בהם הזכיר את כל רבותינו נשיאינו ואף ניגנו את ניגונו של אדמו"ר הזקן, אך לא מכל שאר הנשיאים. | |||
בשנת תשמ"ה הוסיף הרבי שבימינו יש לנהוג כן גם בנוגע לגליא דתורה, היינו, לחבר את ההמשכות דראש השנה עם מציאות ה[[עולם]], הן על ידי [[נגלה|גליא דתורה]] והן על ידי [[תורת הקבלה|נסתר דתורה]]{{הערה|על פי שיחת יום ב' דר"ה [[תשמ"ה]].}}. | |||
בספר המנהגים ציין הרבי בהערה למקור המנהג את דברי הגמרא בירושלמי מסכת יומא "כיון שמסר יום ולילה{{הערה|בירושלמי שאצלנו הגירסא היא 'ללילה'.}} דיו"{{הערה|ירושלמי מסכת יומא פרק א' הלכה א', אודות לחם הפנים, שאף שנאמר בו 'לפני תמיד' אין גריעותא במה שנוטלים אותו מהשולחן בשעה שמחליפים אותו, כיון שאם 'מסר יום ללילה', נחשב הדבר כ'תמיד' ודי בכך, וכפי שפירש שם קרבן העדה שאפילו אם יהיה השולחן בלי לחם כ"ג שעות - נחשב עדיין הדבר 'תמיד'.}}. | |||
==פרטי המנהג== | ==פרטי המנהג== | ||
{{תקנות הרבי}} | |||
בסעודות אלו הדגש הוא על נטילת ידיים לסעודה דווקא על מנת לברך ברכת המזון של חג בזמן שכבר נחשב לימות החול, וכן על חזרת [[מאמר חסידות]]. הרבי הנהיג גם להזכיר את כל רבותינו נשיאינו, ונוהגים לעשות זאת באמצעות ניגון משותף של הניגונים המקובלים בידינו מרבותינו נשיאינו. בהתוועדויות שנערכו במחיצת הרבי בשנים המאוחרות יותר, הורה הרבי להכריז בין ניגון לניגון את שמו{{הערה|הובא גם בספר המנהגים עמוד 57, ושם מציין הרבי לספר השיחות תש"ב עמוד 2. ספר השיחות תשי"א עמוד ד' הערה 4.}} של בעל הניגון{{הערה|1=ראה באריכות את ביאור הרבי אודות טעם ההזכרה בפה דווקא: התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 27, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15803&st=&pgnum=303 שערי המועדים ראש השנה עמוד שכב].}}, ואף הורה להזכיר את שמו של האריז"ל{{הערה|1=התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 25, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15803&st=&pgnum=307 שערי המועדים ראש השנה עמוד שכו] (הוזכר גם במאמר של הרבי בהתוועדות זו).}}, וכן הורה בחלק מהשנים שינגנו דווקא את הניגונים שאין בהם מילים, שבבחינות מסויימות הם נעלים יותר{{הערה|ראו בשיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ה.}}, ובליובאוויטש נהגו לנגן בהתוועדות של ראש השנה לאחר המאמר את [[ניגון ק"ד|ניגונו של]] ר' [[שלמה דער געלער]]{{הערה|לשמע אוזן עמוד 104.}}. | |||
כאשר יום טוב חל בסמיכות לשבת{{הערה|ראש השנה בימים חמישי-שישי (וכן בחו"ל בשמחת תורה ופסח), ובארץ הקודש אם חל חג השבועות ביום שישי.}} נוהגים לערוך את ההתוועדות במוצאי שבת הסמוכה{{הערה|ספר המנהגים עמוד 57. ושם, שהוא מפני טרחא דצבורא.}}. | |||
כאשר יום טוב חל בסמיכות לשבת{{הערה|ראש השנה בימים חמישי-שישי (וכן בחו"ל בשמחת תורה ופסח), ובארץ הקודש אם חל חג השבועות ביום שישי.}} נוהגים לערוך את ההתוועדות במוצאי שבת הסמוכה{{הערה|ספר המנהגים עמוד 57. ושם, שהוא מפני טרחא דצבורא.}}. | |||
התוועדות זו הינה התוועדות קצרה באופן יחסי, המתחילה סמוך לזמן שקיעת החמה, ונמשכת זמן קצר לאחר צאת הכוכבים{{הערה|קובץ ליובאוויטש 15 (תשי"ז) עמוד 3.}}. | התוועדות זו הינה התוועדות קצרה באופן יחסי, המתחילה סמוך לזמן שקיעת החמה, ונמשכת זמן קצר לאחר צאת הכוכבים{{הערה|קובץ ליובאוויטש 15 (תשי"ז) עמוד 3.}}. | ||
| שורה 22: | שורה 31: | ||
*'''פסח''' - [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140501/jewish/-.htm 'והחרים ה' את לשון ים מצרים' תשמ"ט] | *'''פסח''' - [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140501/jewish/-.htm 'והחרים ה' את לשון ים מצרים' תשמ"ט] | ||
*'''שבועות''' - [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140154 'אנכי ה' אלוקיך' תשמ"ט] | *'''שבועות''' - [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140154 'אנכי ה' אלוקיך' תשמ"ט] | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||