דוב מוסיוב: הבדלים בין גרסאות בדף

כאשר נכנס בפעם הראשונה ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר ה'צמח צדק']], אמר לו הרבי: "מורנו [[הבעל שם טוב]] פירש את הפסוק 'הלוך ילך ובכה' – כשהולכים במרירות אחרי התפילה, אזי 'נושא משך הזרע', נהיית זריעה מעבודת התפילה. אבל 'בא יבא ברינה' – כשהאדם מרגיש את עצמו אחרי התפילה בתנועה של הרחבה והוא מרוצה מהעבודה שלו בתפילה, הרי הוא רק 'נושא אלומותיו' – הוא נושא קש שדוף של חיטה", ואמרה זו שינתה אותו מהקצה אל הקצה, ומלבד השכלתו העצומה בענינים העמוקים ביותר המבוארים בחסידות חב"ד, נודע כבעל תפילה ו'[[עבודת התפילה|עובד]]' שתפילתו הלבבית גרמה לכל מי ששמע אותו להיעשות לבעל תשובה{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת, בתרגום ללה"ק, עמודים מא, צו.}}{{הערה|כאשר ר' [[אשר גרוסמן]] פגש בו בליובאוויטש בפעם הראשונה, שאל אותו האם הוא ר' בער מאסייעוו, ומשהשיב בחיוב אמר לו שידע זאת לבד היות ומביאורי החסידות ששמע בשמו, הכיר כבר את תנועות נפשו, וכאשר ראה את אופן תפילתו - ידע שהוא ר' בער מאסייעוו. 'התמים' מוסף בית משיח חוברת לב עמוד 51.}}.

לאחר פטירתו של ר' [[ברוך תמריש]] קיבל על עצמו יחד עם חבריו להמשיך את פעולתו בהנחלת [[לימוד החסידות]] בעמקות בין צעירי החסידים והדרכתם, ובעקבות העובדה שנהג עם התלמידים ביד קשה, והמחלוקת שנפערה בינו לבין חברו הרב וילנסקי בקשר לאופן הראוי להדרכת האברכים, נפרד ממנו הרב וילנסקי והקים בית כנסת בשם "חב"ד חדש" שם קיבץ סביבו חבורה של חסידים ששמעו ממנו [[דא"ח]] וקיבלו את הדרכתו בלימוד{{הערה|המחלוקת העזה ביניהם נמשכה זמן רב, כאשר גם אדמו"ר המהר"ש היה מעורב בדבר וצידד לדעתו של ר' חיים בער וילנסקי, אך הדבר לא עזר ור' דוב מאסיוב התעקש על דעתו. בסופו של דבר בני העיר התרחקו ממנו בשל הנהגתו התקיפה והעובדה שהנהגתו זו גמרה לכמה וכמה היזקים, אך החברות האמיצה בינו ובין ר' חיים בער נמשכה עד סוף ימיהם, וכאשר נודע לר' דוב מפטירתו של ר' חיים-בער, אמר שחבל שלא נפטר הוא תמורתו היות וחברו היה יכול להביא תועלת יותר ממנו (פרדס חב"ד גליון 5 עמוד 69).}}.