11,698
עריכות
הכנסת אורחים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הכנסת אורחים היא מצווה חשובה מה[[תורה]]. | '''הכנסת אורחים''' היא מצווה חשובה מה[[תורה]]. | ||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. | הפעם הראשונה שקוימה המצווה, הייתה אצל [[אברהם אבינו]]. לאברהם אבינו, היה אוהל גדול, עם ארבעה פתחים - בכדי שלכל אורח שמגיע מכל כיוון יוכל להיכנס, שבו אכסן את כל המארחים. | ||
מסופר גם{{הערה|[[בראשית]], וירא}} , | בתורה מסופר גם{{הערה|[[בראשית]], וירא}}, שכאשר שאברהם אבינו [[ברית מילה|נימול]], והיה חולה קשה, חיכה בפתח האוהל בחום כבד בכדי לקבל אורחים. בזכות מצווה זאת, נולד לו בנו, [[יצחק אבינו]]. | ||
==בתלמוד== | ==בתלמוד== | ||
בגמרא{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף קכז עמוד א}} נאמר על מצוות הכנסת אורחים: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". | בגמרא{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], דף קכז עמוד א}} נאמר על מצוות הכנסת אורחים: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". | ||
עוד מצינו במשנה{{הערה|[[מסכת שבת]], יח , א}} , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר. | עוד מצינו במשנה{{הערה|[[מסכת שבת]], יח , א}} , היתר לטלטל בשבת, לצורך הכנסת אורחים. שאם הטלטול הוא לצורך מצווה, כגון שעליו לפנות את קופות התבן כדי להושיב שם את אורחיו לסעודה - מותר. | ||
בגמרא{{הערה|[[בבא מציעא]] דף פ"ו ע"ב.}}, אומר [[רב יהודה]] בשם [[רב]] על מצוות הכנסת אורחים, שכמו שאברהם אבינו, שהתנהג ב[[אהבת ישראל]] וכיבד את אורחיו אפילו שאינם מבני ישראל, כך גם הקב"ה התייחס אליו בחזרה. | |||
==אושפיזין== | ==אושפיזין== | ||
{{ערך מורחב|אושפיזין}} | {{ערך מורחב|אושפיזין}} | ||
'''אושפיזין''' (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מ[[חג סוכות]] ואחד מהם יושב בראש. | '''אושפיזין''' (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להכנסת אורחים - הגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מ[[חג סוכות]] ואחד מהם יושב בראש. | ||
===מקורו=== | ===מקורו=== | ||
עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר: | עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר: | ||
| שורה 19: | שורה 22: | ||
בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין. | בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין. | ||
===אושפיזין חסידי=== | ===אושפיזין חסידי=== | ||
אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[ | אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[אדמו"ר הריי"צ]], כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. כמו כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -[[אדמו"ר הריי"צ]] רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]]. | ||
==ארגון הכנסת אורחים== | ==ארגון הכנסת אורחים== | ||
{{ערך מורחב|אש"ל הכנסת אורחים}} | {{ערך מורחב|אש"ל הכנסת אורחים}} | ||