27,062
עריכות
קורניץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה"
מ (החלפת טקסט – "אוכלוסיה" ב־"אוכלוסייה") |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קורניץ''' (Kuraniec) היא [[עיירה]] סמוכה ל[[סמרגון]] במרחק כמאה קילומטר ממינסק. בתחילה הייתה חלק מפולין, ובחלוקת [[פולין]] השנייה נעשתה לחלק מהאימפרייה הסובייטית וחלק מגליל וילנה ומחוז וילייקה. לאחר [[מלחמת העולם | '''קורניץ''' (Kuraniec) היא [[עיירה]] סמוכה ל[[סמרגון]] במרחק כמאה קילומטר ממינסק. בתחילה הייתה חלק מפולין, ובחלוקת [[פולין]] השנייה נעשתה לחלק מהאימפרייה הסובייטית וחלק מגליל וילנה ומחוז וילייקה. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בהסכם ריגה צורפה חזרה לפולין. ב-1939 נכנסה לברית המועצות כחלק מבלארוס. ב[[מלחמת העולם השנייה]] נכבשה על ידי הגרמנים. כיום היא חלק מ[[רוסיה הלבנה]] (בלארוס) ובפלך מינסק.{{הערה|לא להחליף עם עיירה יהודית אחרת בשם קורניץ (Kurzeniec) בדרום מזרח [[פולין]] ליד קרקוב.}} | ||
עד [[מלחמת העולם | עד [[מלחמת העולם השנייה]] היו רוב תושבי '''קורניץ''' יהודים כשרק עשירית מתושביה היו גויים. הקהילה החב"דית שהוקמה בימי [[אדמו"ר הזקן]], הוותה את רוב האוכלוסייה היהודית בעיירה. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
את בית כנסת החב"די הראשון הקים ר' זלמן קורניצער עם שובו מביקורו הראשון אצל אדמו"ר הזקן, אולם כעבור שנים הוא נשרף ונבנה מחדש על ידי הרב משה יהודה לייב לנדא (אביו של הרב יעקב לנדא). כאשר גם בניין זה עלה באש, בשנת תרפ"ה, שוב נבנה על ידי בנו, הרב שמואל הלל לנדא. | את בית כנסת החב"די הראשון הקים ר' זלמן קורניצער עם שובו מביקורו הראשון אצל אדמו"ר הזקן, אולם כעבור שנים הוא נשרף ונבנה מחדש על ידי הרב משה יהודה לייב לנדא (אביו של הרב יעקב לנדא). כאשר גם בניין זה עלה באש, בשנת תרפ"ה, שוב נבנה על ידי בנו, הרב שמואל הלל לנדא. | ||
לפני [[מלחמת העולם | לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגוררו בקורניץ כ-1,800 יהודים, רובם היו חסידי חב"ד. | ||
===מלחמת העולם | ===מלחמת העולם השנייה=== | ||
ביום רביעי, כ"ז ב[[אלול]] בשנת [[תש"ב]], יהודי קורניץ התעוררו לרעש משאיות צבאיות שמילא את העיירה. הנאצים ימ"ש הוציאו בכוח את היהודים מהבתים ומהמרתפים; הם חשפו יהודים שהיו מאחורי קירות כפולים ובתוך ארונות. כולם רוכזו ברחוב מיאדל שם נורו למוות. הגופות הוטלו לתוך מדורה גדולה שהודלקה בסמוך. | ביום רביעי, כ"ז ב[[אלול]] בשנת [[תש"ב]], יהודי קורניץ התעוררו לרעש משאיות צבאיות שמילא את העיירה. הנאצים ימ"ש הוציאו בכוח את היהודים מהבתים ומהמרתפים; הם חשפו יהודים שהיו מאחורי קירות כפולים ובתוך ארונות. כולם רוכזו ברחוב מיאדל שם נורו למוות. הגופות הוטלו לתוך מדורה גדולה שהודלקה בסמוך. | ||
מכל יהודי קורניץ נותרו לאחר המלחמה רק מתי מעט. | מכל יהודי קורניץ נותרו לאחר המלחמה רק מתי מעט. | ||