27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה"
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים") |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר". | בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר". | ||
בישיבת חכמי לובלין למדו מאות בחורים והנהלת הישיבה הייתה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו ב[[פולין]] בתפקידים רוחניים רבים, בתקופה שלפני [[מלחמת העולם | בישיבת חכמי לובלין למדו מאות בחורים והנהלת הישיבה הייתה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו ב[[פולין]] בתפקידים רוחניים רבים, בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]]. כשהישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ הרב שפירא לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת חסות על הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]], קרא לקבוצה מתלמידיו, אמר להם שישתו "לחיים" וביקש מהם שישירו את ניגוניו האהובים עליו שהלחין וכך במהלך השירה נפטר. בשנת [[תשי"ח]] העלו תלמידיו את ארונו ל'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]]. | ||
==ניגוניו== | ==ניגוניו== | ||