גן ישראל נתיבות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 985 בתים ,  7 באוגוסט 2021
עריכה
מאין תקציר עריכה
(עריכה)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גן ישראל נתיבות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הקעמפ]]
[[קובץ:גן ישראל נתיבות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הקעמפ]]
'''גן ישראל נתיבות''' הינו דיי קעמפ חסידי לילדי הציבור החרדי בעיר [[נתיבות]] הנותן להם מאורה של [[תורת החסידות]].  
'''גן ישראל נתיבות''' הינו דיי קעמפ חסידי לילדי הציבור החרדי בעיר [[נתיבות]] הנותן להם מאורה של [[תורת החסידות]].
הקעמפ בניהול תלמידי ישיבת [[תות"ל קריית גת]], ובשיתוף בית חב"ד המרכזי בעיר, בניהולו של הרב [[ישר אדרעי]], שליח הרבי לעיר וחתנו של [[הבבא סאלי]].
 
ופועל תחת הדרכתו של הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]] משפיע ור"מ ב[[תות"ל קריית גת]] וב[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|תות"ל קריית מלאכי]]. וכן בעידודו של הרב [[החיד"א אברג'ל]].
הקעמפ בניהול תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ובשיתוף מנהל בית חב"ד המרכזי בנתיבות, הרב [[ישר אדרעי]] ופועל תחת הדרכתו של הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]] ובעידודו של החיד"א אברג'ל.


צוות הקעמפ שמים דגש רב על הווי חסידי איכותי, דבר שיאפשר לילדים להתחבר בקלות לתורת החסידות ויקשר אותם לרבי, שילדי הקעמפ יקבלו את המיטב בגשמיות וברוחניות. בשילוב תוכן ערכי וחוויתי גם יחד.
צוות הקעמפ שמים דגש רב על הווי חסידי איכותי, דבר שיאפשר לילדים להתחבר בקלות לתורת החסידות ויקשר אותם לרבי, שילדי הקעמפ יקבלו את המיטב בגשמיות וברוחניות. בשילוב תוכן ערכי וחוויתי גם יחד.
שורה 8: שורה 8:
==היסטוריית הקעמפ==
==היסטוריית הקעמפ==
[[קובץ:תמונות גן ישראל נתיבות תשע"ט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|גן ישראל נתיבות תשע"ט]]
[[קובץ:תמונות גן ישראל נתיבות תשע"ט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|גן ישראל נתיבות תשע"ט]]
הקעמפ פתח את שעריו לראשונה בשנת [[תשע"ז]] במתכונת קייטנת קיץ, ביוזמתו של הת' מאור ישראל פרץ והת' מנחם מענדל יעקובוביץ.
הקעמפ פתח את שעריו לראשונה בשנת [[תשע"ז]] במתכונת קייטנת קיץ ביוזמתם של התמימים מאור פרץ ומענדי יעקובוביץ.
בשנים הראשונות הקעמפ פעל בסדר גודל של קייטנת קיץ ומשנה לשנה ב"ה הכפיל את כמות הילדים המשתתפים, כאשר כיום הינו בסדר גודל של דיי קעמפ.
 
בשנים [[תשע"ז]] ו[[תשע"ח]] פעל הקעמפ בת"ת חב"ד בעיר. בכמות קטנה יחסית של ילדים, בניהולם של התמימים מאור פרץ ומענדי יעקובוביץ.
 
בשנת [[תשע"ט]] גדל מספר ילדים בסדר גודל של 60 ילדים והקעמפ עבר למתחם המרווח של ישיבת "אוהל משה - ברכת ה'" בשדות נגב, בניהולם של התמימים מענדי יעקובוביץ ש"ח שפרינצין, מענדי טנג'י ויוסף גליצינשטיין.
 
בשנת [[תש"פ]] על אף המגבלות של מגפת הקורונה פעל הקעמפ והיה בין הקעמפים היחידים בארץ שעשו זאת במתכונת פיזית תוך שמירה על כללי משרד הבריאות ועקב כך הוגבל מספר הילדים ל 40 ילדים. הקעמפ נוהל ע''י הת' מענדי יעקובוביץ.


בשנת [[תשפ"א]] הוכפל כמות הילדים לכ- 90 ילדים והתקיים בקמפוס ישיבת הנגב - 'שכיר - שכיר', בניהולם של התמימים מענדי יעקובוביץ, יהודה בוטמן, לוי געליס, ומענדי בלוך.
בשנים [[תשע"ז]] ו[[תשע"ח]] פעל הקעמפ בתלמוד תורה חב"ד בעיר. בכמות קטנה יחסית של ילדים.


==פעילויות נוספות==
בשנת [[תשע"ט]] גדל מספר ילדים בסדר גודל של 60 ילדים והקעמפ עבר למתחם המרווח של ישיבת "אוהל משה - ברכת ה'" בשדות נגב.
בחורף תש"פ במהלך חג החנוכה התקיים כינוס עבור כלל ילדי הקעמפ וחבריהם במבנה החדש של [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר.


וכן הקעמפ הפעיל תוכנית קיץ מרתקת תחת השם "מאירים" ובנוסף פתח קו המאפשר לילדים ללמוד פרשת שבוע ולשמוע סיפורים חסידים ולהשתתף בשאלות טריווייה הנושא פרסים.
במהלך חג ה[[חנוכה]] [[תש"פ]] התקיים כינוס עבור כלל ילדי הקעמפ וחבריהם במבנה החדש של [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר. הקעמפ הפעיל תוכנית קיץ תחת השם "מאירים" ובנוסף פתח קו המאפשר לילדים ללמוד פרשת שבוע ולשמוע סיפורים חסידים ולהשתתף בשאלות טריווייה הנושאים פרסים.


בחול המועד פסח תשפ"א היה שותף להפעלות ישיבת קיץ בעיר.
על אף המגבלות של [[מגפת הקורונה]], באותה שנה היה הקעמפ בין הקעמפים היחידים בארץ שפעלו במתכונת פיזית תוך שמירה על כללי משרד הבריאות. בעקבות כך הוגבל מספר הילדים ל-40 ילדים.


לקראת קעמפ תשפ"א נפתח אתר חדש עבור הקעמפ ההקמה ותפעול ע''י התמ' מענדי בלוך.
בחול המועד פסח [[תשפ"א]] היה שותף להפעלות ישיבת קיץ בעיר. לקראת פתיחת הקעמפ בקיץ נפתח אתר חדש וכמות הילדים שהגיעו אליו הוכפלה לכ-90 ילדים והוא התקיים בקמפוס ישיבת הנגב - 'שכיר - שכיר'.


==הוצאה לאור==
==הוצאה לאור==

תפריט ניווט