|
|
| שורה 18: |
שורה 18: |
| *'''שביעי''' - גאולת עבד עברי שנמכר ולאחר מכן מצווה אותנו התורה שלא לעשות פסל [[עבודה זרה]]. | | *'''שביעי''' - גאולת עבד עברי שנמכר ולאחר מכן מצווה אותנו התורה שלא לעשות פסל [[עבודה זרה]]. |
|
| |
|
| ==בתורת החסידות==
| |
| [[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] תשמ"ח ח"ב עמ' 455 ואילך}} את הדבר שלימד הכתוב דבר זה
| |
| במצוות [[שמיטה]] דווקא:
| |
| ידיעת "פרטי" ו"דקדוקי" המצוה נוגעת
| |
| לקיום המצוה במעשה בפועל. כי, כדי לקיים
| |
| את המצוה לא מספיקה ידיעת "כללות"
| |
| המצוה, אלא בהכרח לדעת גם את פרטי'
| |
| ודקדוקיה.
| |
| ועל כן, היינו עלולים לחשוב, שרק פרטי
| |
| ודקדוקי המצות שהיו צריכים להתחיל בקיומם
| |
| מיד, נאמרו בסיני. אך המצוות שקיומם לא
| |
| התחיל כי אם לאחרי משך זמן רב, מכיון שלא
| |
| היו הדברים נוגעים לפועל, לכן לא נאמרו
| |
| בסיני גם פרטי המצוה, אלא כללות המצוה
| |
| בלבד.
| |
| ועל כן נאמר במצות שמיטה דווקא
| |
| "בהר סיני", כי מצות שמיטה היא המצוה
| |
| הכי "רחוקה" בזמן מ"הר סיני", שהרי
| |
| קיומה לא התחיל כי אם רק אחרי הכניסה
| |
| לארץ, ולאחרי כיבוש וחלוקה, וגם אז
| |
| - רק לאחרי שש שנים של עבודת האדמה.
| |
| משא"כ שאר המצוות התלויות בארץ, קיומן
| |
| התחיל מיד לאחרי ירושה וישיבה, במשך
| |
| שש השנים דעבודת האדמה{{הערה|ומצות הקהל
| |
| שקיומה לאחרי שנת השמיטה – הרי תוכנה קשור ל"הר
| |
| סיני" כי קיום מצוה זו היא "כיום שנתנה בו בסיני . .כאילו עתה נצטווה ומפי הגבורה שומעה" (רמב"ם הל'
| |
| חגיגה פ"ג ה"ו)}}.
| |
| ומזה שאפילו מצות שמיטה, נאמרו פרטיה
| |
| ודקדוקיה בסיני, למדנו במכ"ש וק"ו לשאר
| |
| המצוות כולן, שאף אם לא היו נוגעים אז
| |
| לפועל, מכל מקום "מסיני היו כולם".
| |
| ==קישורים חיצונים== | | ==קישורים חיצונים== |
| *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2828 טקסט פרשת בהר עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2828 טקסט פרשת בהר עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} |