37,397
עריכות
ועל הניסים (חנוכה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון הערה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (מיזוג הערות שוליים) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (תיקון הערה) |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
*'''מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים . . וְרַבִּים . . וּטְמֵאִים . . וּרְשָׁעִים . . וְזֵדִים:''' כל ביטויים אלו כוונתם ליהודים מתוך בני ישראל שעמדו לצידם של היוונים, ולכן הנוסח הוא דווקא 'מסרת' ולא 'ניצחת', כי המטרה הסופית היא שגם הם ימסרו לידי בני ישראל השומרים תורה ומצוות ויצטרפו אליהם{{הערה|שם=לקוש חלק ל}}. למרות שלמלחמה לא היה סיכוי בדרך הטבע, ולאדם אסור לאבד את עצמו לדעת במצב של סכנה ודאית, למי שהוא אדם גדול וחסיד וירא שמים שרואה שהדור פרוץ בכך - רשאי לקדש את השם ולמסור את הנפש אפילו על דבר קל, כדי שיראו העם וילמדו{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה, וישב־חנוכה.}}. | *'''מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים . . וְרַבִּים . . וּטְמֵאִים . . וּרְשָׁעִים . . וְזֵדִים:''' כל ביטויים אלו כוונתם ליהודים מתוך בני ישראל שעמדו לצידם של היוונים, ולכן הנוסח הוא דווקא 'מסרת' ולא 'ניצחת', כי המטרה הסופית היא שגם הם ימסרו לידי בני ישראל השומרים תורה ומצוות ויצטרפו אליהם{{הערה|שם=לקוש חלק ל}}. למרות שלמלחמה לא היה סיכוי בדרך הטבע, ולאדם אסור לאבד את עצמו לדעת במצב של סכנה ודאית, למי שהוא אדם גדול וחסיד וירא שמים שרואה שהדור פרוץ בכך - רשאי לקדש את השם ולמסור את הנפש אפילו על דבר קל, כדי שיראו העם וילמדו{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה, וישב־חנוכה.}}. | ||
*'''וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים:''' כוונת הנוסח היא על המתיוונים מתוך בני ישראל, וזהו החידוש בנצחון, הן מבחינה גשמית שהצליחו לנצח למרות שהיו ליוונים משתפי פעולה מתוך בני ישראל, והן מבחינה רוחנית, שבני ישראל ניצחו את אחיהם ובשרם, וההכרח לזה גם מפני שתוארים אלו שייכים לאמיתתם רק בבני ישראל{{הערה|שם=לקוש חלק ל|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 209.}}. | *'''וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים:''' כוונת הנוסח היא על המתיוונים מתוך בני ישראל, וזהו החידוש בנצחון, הן מבחינה גשמית שהצליחו לנצח למרות שהיו ליוונים משתפי פעולה מתוך בני ישראל, והן מבחינה רוחנית, שבני ישראל ניצחו את אחיהם ובשרם, וההכרח לזה גם מפני שתוארים אלו שייכים לאמיתתם רק בבני ישראל{{הערה|שם=לקוש חלק ל|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 209.}}. | ||
*'''וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ:''' לא כל אנשי הצבא היו עוסקי תורתך, והכוונה היא לעוסקים במצוות התורה, וזה בהמשך לנאמר לפני זה כדבר והיפוכו שעוסקי תורתך - העוסקים במצוות, הוא ההיפך מזדים - המתייוונים העוברים בשאט נפש על מצוות התורה{{הערה|שם= | *'''וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ:''' לא כל אנשי הצבא היו עוסקי תורתך, והכוונה היא לעוסקים במצוות התורה, וזה בהמשך לנאמר לפני זה כדבר והיפוכו שעוסקי תורתך - העוסקים במצוות, הוא ההיפך מזדים - המתייוונים העוברים בשאט נפש על מצוות התורה{{הערה|שם=לקוש חלק ל}}. | ||
*'''ופנו את היכלך:''' פעולת היוונים לא הייתה להרוס את ההיכל, אלא אדרבה, להכניס להיכל של הקדושה חכמות חיצוניות, ולהעמיד אותם במדרגה של חכמת התורה. והתיקון צריך להיות לפנות את היכל התורה, ולמסור את הנפש כדי לא לאפשר לחכמת זרות לחדור להיכל{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב', הוספות, חנוכה.}}. | *'''ופנו את היכלך:''' פעולת היוונים לא הייתה להרוס את ההיכל, אלא אדרבה, להכניס להיכל של הקדושה חכמות חיצוניות, ולהעמיד אותם במדרגה של חכמת התורה. והתיקון צריך להיות לפנות את היכל התורה, ולמסור את הנפש כדי לא לאפשר לחכמת זרות לחדור להיכל{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב', הוספות, חנוכה.}}. | ||
*'''וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ:''' בנוסף לנרות שבני חשמונאי הדליקו במנורה בבית המקדש, הם הדליקו ריבוי נרות ומנורות בחצר בית המקדש, ולכן משפט זה שונה מהמשפטים שלפניו ונאמר בלשון רבים, והוא משתייך למשפט שלאחריו ("והדליקו . . - להודות ולהלל לשמך הגדול"), ולפי ביאור זה, בכל נוסח 'על הניסים' לא נזכר מאומה על נס פך השמן, שעליו נקבע חג החנוכה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 532.}}. | *'''וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ:''' בנוסף לנרות שבני חשמונאי הדליקו במנורה בבית המקדש, הם הדליקו ריבוי נרות ומנורות בחצר בית המקדש, ולכן משפט זה שונה מהמשפטים שלפניו ונאמר בלשון רבים, והוא משתייך למשפט שלאחריו ("והדליקו . . - להודות ולהלל לשמך הגדול"), ולפי ביאור זה, בכל נוסח 'על הניסים' לא נזכר מאומה על נס פך השמן, שעליו נקבע חג החנוכה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 532.}}. | ||