16,089
עריכות
אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
בספר רזיא-ל המלאך מובאת תפילה אודותיו שיהיה לו פתיחת המוחין, והרבי הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו, ולמרות שהספר נכתב לפני שהיה בעולם{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] ח"ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4602&st=%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%90&pgnum=78 ע' 58]}}. | בספר רזיא-ל המלאך מובאת תפילה אודותיו שיהיה לו פתיחת המוחין, והרבי הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו, ולמרות שהספר נכתב לפני שהיה בעולם{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] ח"ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4602&st=%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%90&pgnum=78 ע' 58]}}. | ||
=== שם הוריו === | === שם הוריו === | ||
שורה 17: | שורה 15: | ||
דרכו היה לנסוע מספר פעמים בשנה אל [[רבי פנחס מקוריץ]]. בשנת תקנ"א בא לקוריץ ל[[יום כיפור]], ובמוצאי היום הלך לקבל ברכת השנה מרבי פנחס, שהכניסו לחדרו וסגר את הדלת אחריהם. כעבור זמן יצאו הצדיקים כשעיניהם דומעות והנוכחים שמעו כיצד רבי פנחס אומר לרבי לייב "מה אעשה שרצונכם הוא להיות תחלה", וכאשר במהלך אותה שנה הסתלקו שני הצדיקים, כאשר רבי לייב הסתלק ראשונה ב[[ד' באדר]] [[תקנ"א]] בעיר מגוריו יאלטישקוב, הבינו את כוונת דבריהם הקדושים. | דרכו היה לנסוע מספר פעמים בשנה אל [[רבי פנחס מקוריץ]]. בשנת תקנ"א בא לקוריץ ל[[יום כיפור]], ובמוצאי היום הלך לקבל ברכת השנה מרבי פנחס, שהכניסו לחדרו וסגר את הדלת אחריהם. כעבור זמן יצאו הצדיקים כשעיניהם דומעות והנוכחים שמעו כיצד רבי פנחס אומר לרבי לייב "מה אעשה שרצונכם הוא להיות תחלה", וכאשר במהלך אותה שנה הסתלקו שני הצדיקים, כאשר רבי לייב הסתלק ראשונה ב[[ד' באדר]] [[תקנ"א]] בעיר מגוריו יאלטישקוב, הבינו את כוונת דבריהם הקדושים. | ||
=== | ===זהותו=== | ||
באחת ה[[שיחה|שיחות]] התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את [[הסבא משפולי|הסבא משפאליע]] ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם: {{ציטוטון|מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של [[המגיד ממעזריטש|המגיד]], ולשניהם הייתה שייכות ל[[בעל שם טוב]], ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים - שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם}}{{הערה|1=[[שבת]] פרשת אחרי [[תש"ל]].}}. | |||
הרבי לא קבע את זיהויים של שני הצדיקים כאדם אחד באופן מוחלט, אלא אמר ש{{ציטוטון|עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים. והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=671&ArticleID=1937 שניים שהם אחד], מתוך כתבתו של הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר צעירי חב"ד.}}. על פי הנחה זאת, שהסבא משפולי ור' לייב הוא אדם אחד, הסביר הרבי מדוע ניגנו בשביעי של פסח את ניגונו של הסבא, אך הוסיף ואמר כי אם יתברר שאינו מדובר באותו אדם, הרי שיתכן שהניגון נבחר בשל תוכנו ולא בשל מחברו{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4602&st=%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%90&pgnum=120 עמוד 99]}}. | הרבי לא קבע את זיהויים של שני הצדיקים כאדם אחד באופן מוחלט, אלא אמר ש{{ציטוטון|עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים. והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=671&ArticleID=1937 שניים שהם אחד], מתוך כתבתו של הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר צעירי חב"ד.}}. על פי הנחה זאת, שהסבא משפולי ור' לייב הוא אדם אחד, הסביר הרבי מדוע ניגנו בשביעי של פסח את ניגונו של הסבא, אך הוסיף ואמר כי אם יתברר שאינו מדובר באותו אדם, הרי שיתכן שהניגון נבחר בשל תוכנו ולא בשל מחברו{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4602&st=%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%90&pgnum=120 עמוד 99]}}. | ||