27,062
עריכות
כעס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אגרת הקודש - כ" ב־"אגרת הקודש - סעיף כ"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - כ" ב־"אגרת הקודש - סעיף כ") |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כמו כן, אמרו חז"ל כל הכועס כאילו עובד [[עבודה זרה]]. הטעם הוא לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו ה[[אמונה]], כי אילו היה מאמין שמאת ה' הייתה זאת לו לא היה בכעס כלל, ואף שבן אדם שהוא בעל [[בחירה]] מקללו או מכהו או מזיק ממונו ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו אעפי"כ על הניזק כבר נגזר מן השמים והרבה שלוחים למקום. | כמו כן, אמרו חז"ל כל הכועס כאילו עובד [[עבודה זרה]]. הטעם הוא לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו ה[[אמונה]], כי אילו היה מאמין שמאת ה' הייתה זאת לו לא היה בכעס כלל, ואף שבן אדם שהוא בעל [[בחירה]] מקללו או מכהו או מזיק ממונו ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו אעפי"כ על הניזק כבר נגזר מן השמים והרבה שלוחים למקום. | ||
ולא עוד, אלא אפילו בשעה זו ממש שמכהו או מקללו מתלבש בו כח ה' ורוח פיו יתברך המחייהו ומקיימו וכמו שכתוב "כי ה' אמר לו קלל", והיכן אמר לשמעי? אלא שמחשבה זו שנפלה לשמעי בלבו ומוחו ירדה מאת ה' ורוח פיו המחיה כל צבאם החיה רוחו של שמעי בשעה שדיבר דברים אלו ל[[דוד]], כי אילו נסתלק רוח פיו יתברך רגע אחד מרוחו של שמעי לא יכול לדבר מאומה{{הערה|[[אגרת הקודש - כ"ה]]}}. | ולא עוד, אלא אפילו בשעה זו ממש שמכהו או מקללו מתלבש בו כח ה' ורוח פיו יתברך המחייהו ומקיימו וכמו שכתוב "כי ה' אמר לו קלל", והיכן אמר לשמעי? אלא שמחשבה זו שנפלה לשמעי בלבו ומוחו ירדה מאת ה' ורוח פיו המחיה כל צבאם החיה רוחו של שמעי בשעה שדיבר דברים אלו ל[[דוד]], כי אילו נסתלק רוח פיו יתברך רגע אחד מרוחו של שמעי לא יכול לדבר מאומה{{הערה|[[אגרת הקודש - סעיף כ"ה]]}}. | ||
מסיבה זאת, ה[[בינוני]], מיד שעולה לו מהלב למוח איזו טינא ושנאה ח"ו או איזו קנאה או כעס או קפידא ודומיהן אינו מקבלן כלל במוחו וברצונו, ואדרבה המוח שליט ומושל ברוח שבלבו לעשות ההפך ממש להתנהג עם חבירו במדת חסד וחיבה יתרה מודעת לו לסבול ממנו עד קצה האחרון ולא לכעוס ח"ו{{הערה|ליקוטי אמרים פרק י"ב}}. | מסיבה זאת, ה[[בינוני]], מיד שעולה לו מהלב למוח איזו טינא ושנאה ח"ו או איזו קנאה או כעס או קפידא ודומיהן אינו מקבלן כלל במוחו וברצונו, ואדרבה המוח שליט ומושל ברוח שבלבו לעשות ההפך ממש להתנהג עם חבירו במדת חסד וחיבה יתרה מודעת לו לסבול ממנו עד קצה האחרון ולא לכעוס ח"ו{{הערה|ליקוטי אמרים פרק י"ב}}. | ||