מלאכה שאינה צריכה לגופה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "'''מלאכה שאינה צריכה לגופה''' היא עשיית אחת ממלאכות השבת מתוך כוונה לצורך...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
שונה הגדרתה של מלאכה שאינה צריכה לגופה מהגדרת "[[פסיק רישא|פסיק רישיה ולא ימות]]" (ולכן גם רבי שמעון הפוטר במלאכה שאינה צריכה לגופה, מחייב בפסיק רישא): בפסיק רישא, הוא [[דבר שאינו מתכוון|אינו מתכוון כלל]] לעשיית המלאכה אלא שעל כרחו היא נעשית, ובמלאכה שאינה צריכה לגופה, הוא מתכוון לעשיית המלאכה, אך לא לשם תכליתה אלא לתכלית אחרת{{הערה|[[רבי אברהם בן הרמב"ם]] בשם אביו, הובא בכסף משנה הלכות שבת פרק א, הלכה ז.}}.
שונה הגדרתה של מלאכה שאינה צריכה לגופה מהגדרת "[[פסיק רישא|פסיק רישיה ולא ימות]]" (ולכן גם רבי שמעון הפוטר במלאכה שאינה צריכה לגופה, מחייב בפסיק רישא): בפסיק רישא, הוא [[דבר שאינו מתכוון|אינו מתכוון כלל]] לעשיית המלאכה אלא שעל כרחו היא נעשית, ובמלאכה שאינה צריכה לגופה, הוא מתכוון לעשיית המלאכה, אך לא לשם תכליתה אלא לתכלית אחרת{{הערה|[[רבי אברהם בן הרמב"ם]] בשם אביו, הובא בכסף משנה הלכות שבת פרק א, הלכה ז.}}.


ויש שביארו הבדל זה, בדוגמא מקיום מצווה: כאשר מקיימה ואינו מתכוון לעשיית המצוה, יש אומרים שיצא ידי חובתו; אך כאשר מתכוון שלא לצאת, לדברי הכל לא יצא. ואותו הדבר בעשיית מלאכה: בפסיק רישא, הוא אינו מתכוון לעשיית המלאכה אבל בהכרח שנעשית, ולכן נחשב שעשה מלאכה; אך במלאכה שאינה צריכה לגופה, הוא מתכוון שלא לעשות את המלאכה אלא מתכוון במוצהר לתכלית אחרת, ולכן אין נחשב שעשה מלאכה{{הערה|ערוך השולחן רמב, לד.}}.
ויש שביארו הבדל זה, בדוגמא מקיום מצווה: כאשר מקיימה ואינו מתכוון לעשיית המצוה, יש אומרים שיצא ידי חובתו; אך כאשר מתכוון שלא לצאת, לדברי הכל לא יצא. ואותו הדבר בעשיית מלאכה: בפסיק רישא, הוא אינו מתכוון לעשיית המלאכה אבל בהכרח שנעשית, ולכן נחשב שעשה מלאכה; אך במלאכה שאינה צריכה לגופה, הוא מתכוון שלא לעשות את המלאכה אלא מתכוון במוצהר לתכלית אחרת, ולכן אין נחשב שעשה מלאכה{{הערה|ערוך השולחן רמב, לד. וראה בחידושי הצ"צ שבת פרק יב, משנה ב, ד"ה הנה.}}.


==הדין==
==הדין==
שורה 34: שורה 34:
==אצל המקושש עצים==
==אצל המקושש עצים==
דעת הפוטרים במלאכה שאינה צריכה לגופה, מובאת כביאור לסיפור ה[[מקושש עצים]] שחילל שבת ונסקל. המדרש אומר שכוונת המקושש היתה לשם שמים, שלאחר שנגזר שישראל לא יכנסו לארץ חשש שמא יחשבו שכעת הם פטורים מהמצוות, ולכן חילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים{{הערה|הובא בתוס' בבא בתרא קיט, ב ד"ה אפילו.}}. הסיבה לכך שהיה יכול לעשות זאת (ולא נחשב לחילול שבת, וגם לא ל[[מאבד עצמו לדעת]]), היא מפני שלא היתה לו כוונה לצורך העצים אלא כדי שיהרג ויראו ישראל, וממילא נחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור. אך כאשר הובא לבית דין, לא יכלו לשפוט אותו על פי כוונתו, כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ולמראית העין עשה מלאכה, וחייבוהו מיתה{{הערה|1=חידושי אגדות מהרש"א שם. מבואר בהרחבה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&st=&pgnum=105&hilite= לקוטי שיחות חלק כח, ע' 93] ואילך.}}.
דעת הפוטרים במלאכה שאינה צריכה לגופה, מובאת כביאור לסיפור ה[[מקושש עצים]] שחילל שבת ונסקל. המדרש אומר שכוונת המקושש היתה לשם שמים, שלאחר שנגזר שישראל לא יכנסו לארץ חשש שמא יחשבו שכעת הם פטורים מהמצוות, ולכן חילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים{{הערה|הובא בתוס' בבא בתרא קיט, ב ד"ה אפילו.}}. הסיבה לכך שהיה יכול לעשות זאת (ולא נחשב לחילול שבת, וגם לא ל[[מאבד עצמו לדעת]]), היא מפני שלא היתה לו כוונה לצורך העצים אלא כדי שיהרג ויראו ישראל, וממילא נחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור. אך כאשר הובא לבית דין, לא יכלו לשפוט אותו על פי כוונתו, כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ולמראית העין עשה מלאכה, וחייבוהו מיתה{{הערה|1=חידושי אגדות מהרש"א שם. מבואר בהרחבה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&st=&pgnum=105&hilite= לקוטי שיחות חלק כח, ע' 93] ואילך.}}.


{{לט מלאכות|}}
{{לט מלאכות|}}

תפריט ניווט