מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פסיק רישא''' הוא כלל בהלכות שבת, | {{לעריכה|העתקה מהצ"צ ללא עריכה מספקת. חסרים המושגים הבסיסיים בנושא}} | ||
'''פסיק רישא''' הוא כלל בהלכות שבת, שגם הפטור של "[[דבר שאינו מתכוון]]" ב[[ל"ט אבות מלאכה|מלאכות שבת]] אינו חל בפעולה שתביא בוודאות לחילול שבת. בפעולה כזו חייבים לדברי הכל. | |||
== | ==הגדרה== | ||
נחלקו [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] במקרה של עשיית פעולה בשבת, שעלולה להביא בלי כוונה לעשיית מלאכה. לדוגמא: גרירת ספסל כל הקרקע, שעלולה לעשות חריץ בקרקע (ובכך נעשית [[מלאכת חורש]]). רבי יהודה מחייב על דבר שאינו מתכוון, ורבי שמעון פוטר{{הערה|ביצה כג, ב. שבת מא, ב וש"נ.}}. | |||
אמנם, מודה רבי שמעון שבמקרה שהפעולה תביא בוודאות למלאכת שבת (לדוגמא, כאשר הספסל יעשה חריץ בוודאות), חייב עליה: {{ציטוטון|מודה רבי שמעון בפסיק רישא ולא ימות}}{{הערה|שבת עה, א. קג, א. קלג, א. ועוד.}} - "יחתך ראשו ולא ימות?" כוונת הגמרא למקרה הממחיש הגדרה זו: {{ציטוטון|הרי שצריך לראש עוף לצחק בו לקטן וחתך ראשו בשבת, אף על פי שאין סוף מגמתו להריגת העוף בלבד – חייב, שהדבר ידוע שאי אפשר שיחתוך ראש החי ויחיה, אלא המות בא בשבילו}}{{הערה|רמב"ם הלכות שבת פרק א, הלכה ו.}}. | |||
==פסיק רישא דלא ניחא ליה== | |||
===שיטת הערוך=== | ===שיטת הערוך=== | ||
נחלקו הראשונים בדין פסיק רישא ולא ימות. ה[[ערוך]] קובע | נחלקו הראשונים בדין פסיק רישא ולא ימות. ה[[ערוך]] קובע{{מקור}} כי כאשר כלל זה שכאשר אדם עושה פעולה שתוצאותיה ידועות הרי אנו מחשיבים את תוצאות הפעולה לחלק מהכוונה, שדין זה נאמר רק בפעולה שיש לו בה הנאה ורצון, שאז לא ניתן לומר שכאשר אדם עושה פעולה שתוצאותיה רצויות לו שאין הוא רוצה את התוצאות. לעומת זאת כאשר אדם עושה פעולה שתוצאותיה מוכרחות אך אין לו חפץ בהם, אין מלאכה כזאת נקראת "מלאכת מחשבת", שכו הכוונה והמחשבה הדרושה למלאכה היא דווקא רצון וכוונה חיובית, ומכיון שהכוונה החיובית הא רק לחלק אחר מהפעולה ולתוצאות הראשוניות ולא לאלו השניות נמצא כי אין כאן כוונה כלל ופטור הוא. | ||
===שיטת התוספות=== | ===שיטת התוספות=== | ||
התוספות חולקים על בעל הערוך הסובר שפסיק רישא ולא ימות הוא פטור באופן ש" | התוספות{{הערה|שבת קג, א ד"ה לא.}} חולקים על בעל הערוך הסובר שפסיק רישא ולא ימות הוא פטור באופן ש"לא ניחא ליה" אך מודים הם שהחיוב אינו מהתורה אלא מדרבנן. | ||
בטעמם של התוספות עוסק [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחידושיו למשניות שבת (פי"ב מ"ב) וקובע שהסיבה היא מפני שכל פסיק רישא ולא ימות באופן שלא ניחא ליה, גם אם נחשיב את פעולתו כפעולה בעלת כוונות, לא תהא פעולה זו נמלטת מהחשבתה בקטגוריה של "מלאכה שאינה צריכה לגופה", שהרי למעשה עושה הוא פעולה אסורה (תוצאות הפעולה שהם פסיק רישא) שאינה צריכה לו כעת אלא הפעולה נעשית לצורך הפעולה המותרת. | בטעמם של התוספות עוסק [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחידושיו למשניות שבת (פי"ב מ"ב) וקובע שהסיבה היא מפני שכל פסיק רישא ולא ימות באופן שלא ניחא ליה, גם אם נחשיב את פעולתו כפעולה בעלת כוונות, לא תהא פעולה זו נמלטת מהחשבתה בקטגוריה של "מלאכה שאינה צריכה לגופה", שהרי למעשה עושה הוא פעולה אסורה (תוצאות הפעולה שהם פסיק רישא) שאינה צריכה לו כעת אלא הפעולה נעשית לצורך הפעולה המותרת. | ||
שורה 16: | שורה 22: | ||
על כך מקשה הצמח צדק מהחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה שהפטור הוא משום מלאכה שאינה צריכה לגופה, והלא באופן שאכן מתכוין בפירוש לפעולה הזאת האסורה בשבת -יהיה הוא חייב, ומתרץ דאכן לפי רש"י הפטור באופן כזה הוא משום מקלקל כמו שפירש רש"י במקום. | על כך מקשה הצמח צדק מהחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה שהפטור הוא משום מלאכה שאינה צריכה לגופה, והלא באופן שאכן מתכוין בפירוש לפעולה הזאת האסורה בשבת -יהיה הוא חייב, ומתרץ דאכן לפי רש"י הפטור באופן כזה הוא משום מקלקל כמו שפירש רש"י במקום. | ||
{{לט מלאכות}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:הלכות שבת]] | [[קטגוריה:הלכות שבת]] |