|
|
| שורה 17: |
שורה 17: |
|
| |
|
| *'''שביעי''' - בניית חצר המשכן ובבניית השערים לכניסה אליו. | | *'''שביעי''' - בניית חצר המשכן ובבניית השערים לכניסה אליו. |
|
| |
| ==בתורת החסידות==
| |
| {{עריכה|פסקה=כן}}
| |
| בפירוש "ארגמן" נחלקו ה[[רמב"ם]] וה[[ראב"ד]]: הרמב"ם פירש "שהוא הצמר הצבוע אדום"{{הערה|הל' כלי המקדש פ"ח הי"ג}} ועד"ז פירש ה[[אבן עזרא]] "כדמות אדום", והראב"ד{{הערה|בהשגות להל' כלי המקדש שם}} פירש ש"ארגמן ארוג משני מינין או משלשה צבעין על כן נקרא ארגמן".
| |
|
| |
| והנה מלשון [[רש"י]] משמע שלא ס"ל כשתי השיטות הנ"ל, שהרי ממה שכותב "מין צבע ששמו ארגמן" מוכח שזהו שם של צבע אחד ולא כמה צבעים ארוגים יחד, כשיטת ה[[ראב"ד]]. וגם מסתימת לשונו "מין צבע ששמו ארגמן" מוכח שלא ס"ל שהוא "אדום", כשיטת הרמב"ם, דאם כן הו"ל לפרש שצבעו אדום, כמו שפירש ש"תכלת . . צבעו ירוק". ועכצ"ל ששיטת רש"י היא שיטה שלישית - ש"ארגמן" הוא צבע בפני עצמו{{הערה|וראה תו"ש עה"פ (אות מו) ובמילואים לשם ס"ב (נדפסו בסוף כרך כב)}}.
| |
|
| |
| [[הרבי מליובאוויטש]] אומר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חל"א עמ' 144}} שהוכרח [[רש"י]] לפרש שארגמן הוא צבע בפני עצמו, כי שתי השיטות הנ"ל - כמה צבעים ביחד וצבע אדום - כבר נכללו בדברים שנתפרשו לקמן:
| |
| * "שלשה צבעין" – פירוש הראב"ד לארגמן – מצינו ב"עורות תחשים" שפירשו רש"י שיש בו ריבוי גוונים{{הערה|רש"י ד"ה תחשים}}.
| |
| * "אדום" – פירוש הרמב"ם לארגמן - הוא "תולעת שני"{{הערה|פרש"י ישעי' א, יח. וכן פירשו הרשב"ם והראב"ע כאן, ועוד. וראה רש"י גיטין סט, ב ד"ה אהלא. רש"י ע"ז כח, ריש ע"ב ד"ה שב}}.
| |
| ועל כן פירש רש"י שארגמן הוא צבע בפני עצמו שאינו כלול במינים האחרים.
| |
|
| |
| ==== עשירות ====
| |
| [[הרבי]] מסביר{{הערה|[[דבר מלכות]] לפרשת תרומה.}} על המיוחדות של ה"זהב" (ר"ת זה הנותן בריא) ועל כך שהתורה מונה אותו כדבר הראשון שבני ישראל תרמו לבנית המשכן בניגוד לכאורה לסדר ההגיוני וכן על השיכות של הזהב לחודש אדר. בשיחה הרבי מלמד שעל כל יהודי להיות עשיר מופלג, בגשמיות וברוחניות וכן שעבודת ה' צריכה להיות מתוך שמחה.
| |
|
| |
|
| ==קישורים חיצונים== | | ==קישורים חיצונים== |