פרשת מקץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 1,317 בתים ,  21 ביולי 2021
הסרה כאמור באולם
אין תקציר עריכה
(הסרה כאמור באולם)
שורה 17: שורה 17:


*'''שביעי''' - התורה מספרת לנו כיצד יוסף ביקש לצאת כדי לבכות, מרוב התרגשות על פגישת אחיו בנימין. כל שאר האחים יושבים לאכול ולשתות, ויוסף נותן לבנימין מנה כפולה פי חמש משאר אחיו. בבוקר למחרת הם עוזבים כולם, אך יוסף מתכנן עוד סיבוב אחד של צרות, והוא מעליל על בנימין כאילו גנב ממנו כוס מיוחדת, ולוקח אותו להיות לעבד שלו.
*'''שביעי''' - התורה מספרת לנו כיצד יוסף ביקש לצאת כדי לבכות, מרוב התרגשות על פגישת אחיו בנימין. כל שאר האחים יושבים לאכול ולשתות, ויוסף נותן לבנימין מנה כפולה פי חמש משאר אחיו. בבוקר למחרת הם עוזבים כולם, אך יוסף מתכנן עוד סיבוב אחד של צרות, והוא מעליל על בנימין כאילו גנב ממנו כוס מיוחדת, ולוקח אותו להיות לעבד שלו.
==בתורת החסידות==
[[הרבי מליובאוויטש]] אומר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חט"ו עמ' 359 ואילך}}שמה שכתוב{{הערה|ראה יד, ב}} "כי עם קדוש אתה לה'
אלוקיך", שבני ישראל קדושים הם, ועוסקים רק
בעניני קדושה ועבודת [[הקב"ה]].
ואף שהתורה צוותה "ששת ימים תעבוד
ועשית כל מלאכתך"{{הערה|יתרו כ, ט}}, שצריכים
להתעסק גם עם עניני העולם הזה, הרי נצטווינו גם
כן "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערה|אבות פ"ב
מי"ב}} ו"בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משלי ג, ו}}, שכוונת
ההתעסקות בעניני עולם הזה היא להעלות ולזכך
את העולם הזה, עד שיהי' כלי לקדושתו יתברך.
וזהו "חולין הוא לנו לשון גנאי", שאמרו
השבטים לשלוחי יוסף, שזה שהם אומרים
"חולין הוא לנו", שבני ישראל שייכים לענינים
של "חולין" ודברים שאינם קשורים לקדושתו
ית', הרי זה "גנאי" והיפך האמת, כי ישראל עם
קדוש הוא ואין ביניהם ולגשמיות עולם הזה שום
קשר ושייכות.


==הפטרת הפרשה==
==הפטרת הפרשה==
190

עריכות

תפריט ניווט