ישראל קוק: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 1,131 בתים ,  18 ביולי 2021
הסיפורים בהערה.
אין תקציר עריכה
(הסיפורים בהערה.)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:קר.jpg|ממוזער|ר' ישראל במבצע תפילין]]
[[קובץ:קר.jpg|ממוזער|ר' ישראל במבצע תפילין]]
הרב '''ישראל קוק''' (לאש) ([[תר"ע]] - [[תשנ"ד]]) היה חסיד חב"ד שמסר נפשו עבור הפצת היהדות תחת השלטון הקומנסטי הסובייטי ברוסיה.  
הרב '''ישראל קוק''' (לאש) ([[תר"ע]] - [[תשנ"ד]]) היה חסיד חב"ד שמסר נפשו עבור הפצת היהדות תחת השלטון הקומנסטי הסובייטי ברוסיה.  
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
{{להשלים|סיבה=חסר פרטים מהותיים על חייו}}
{{להשלים|סיבה=חסר פרטים מהותיים על חייו}}
נולד בשנת [[תר"ע]] במינסק מזובייצקי (עיר בגבול פולין - בלארוס, שהייתה תחת השלטון הרוסי) בנם הבכור של אביו ר' [[נתן קוק]] ואמו מרת רבקה רחל.אביו ר' [[נתן קוק]] ברח מאוקראינה כבר בצעירותו ועבר להתגורר בפולין ושם פתח יחד עם משפחתו "חנות בשר" והוא ובניו היו קצבים וגם בחזרתם לרוסיה המשיך לנהל עם בניו.
נולד בשנת [[תר"ע]] במינסק מזובייצקי (עיר בגבול פולין - בלארוס, שהייתה תחת השלטון הרוסי) בנם הבכור של אביו ר' [[נתן קוק]] ואמו מרת רבקה רחל.אביו ר' [[נתן קוק]] ברח מאוקראינה ועבר להתגורר בפולין ושם פתח יחד עם משפחתו "חנות בשר" והוא ובניו היו קצבים וגם בחזרתם לרוסיה המשיך לנהל עם בניו.


בשנת [[תרפ"ב]] חזרו בני משפחת קוק{{הערה|בגלל חשש גיוס אביו ר' [[נתן קוק]] לצבא הפולני כפי המצוין בתיק החקירה}} חזרה לרוסיה למוז'ייסק צ'עטרונבסקי שבמחוז מוסקבה, שם המשיך יחד עם אביו לנהל את חנות הבשר. תפקידו של ישראל היה לנהוג במשאית שמחלקת בשר כשר ליהודים.
בשנת [[תרפ"ב]] חזרו בני משפחת קוק{{הערה|בגלל חשש גיוס אביו ר' [[נתן קוק]] לצבא הפולני כפי המצוין בתיק החקירה}} חזרה לרוסיה למוז'ייסק צ'עטרונבסקי שבמחוז מוסקבה, שם המשיך יחד עם אביו לנהל את חנות הבשר. תפקידו של ישראל היה לנהוג במשאית שמחלקת בשר כשר ליהודים.
שורה 16: שורה 14:


בעת מגוריו ב[[כפר חב"ד]] הוא היה עוסק ב[[מבצע תפילין]] רבות במיוחד ב[[תל אביב]]. לבקשת ר' אברהם פאריז חילק במהלך פעילותו במבצע תפילין בתל אביב בחודש [[סיון]] [[תשכ"ה]] את דפי הקול קורא שהדפיס האחרון אודות כך שהרבי הוא המלך המשיח{{הערה|אחד היה אברהם}}
בעת מגוריו ב[[כפר חב"ד]] הוא היה עוסק ב[[מבצע תפילין]] רבות במיוחד ב[[תל אביב]]. לבקשת ר' אברהם פאריז חילק במהלך פעילותו במבצע תפילין בתל אביב בחודש [[סיון]] [[תשכ"ה]] את דפי הקול קורא שהדפיס האחרון אודות כך שהרבי הוא המלך המשיח{{הערה|אחד היה אברהם}}
== ניצול חוזקו להצלת חיים ==
ר' ישראל היה ידוע בחוזקו וגבורתו וחמימותו היוצאת מן הכלל והשתמש עם כוחו לענייני אידישקייט ישנם הרבה סיפורים אודות כוחו וגבורתו הנה כמה אפיזודות אודות כוחו וגבורתו.
                                                                           
סיפר אחיינו הרב [[אליהו קוק]]: דודי, אחי אבא, הרה"ח ר' ישראל ע"ה קוק (לאש) מכפר חב"ד, היה גיבור כפשוטו ולא פעם הוא הציל חיים ממש של יהודים והוא סיפר לי אודות הזדמנויות הללו ואמר לי שהוא 'בסך הכל' הרג ברוסיה רק 6 גויים ואף תיאר לי אודות כמה מהם


1. בחתונה של אחד מ[[אנ]] ב[[טשקנט]] מרוב ריקודים ושמחה נעשה רעש ולשכן זה הפריע. הגיע השכן עם גרזן בכוונה תחילה להרוג ולפצוע אנ"ש. ר' ישראל רץ וחטף את הגרזן מידו ודפק לו את הגרזן בראש והגו ואנ"ש ניצלו...  
נודעו בכוחו וגבורתו הרבה.{{הערה|להלך כמה סיפורים אודות כוחו וגבורתו:1. בחתונה של אחד מאנבטשקנט מרוב ריקודים ושמחה נעשה רעש ולשכן זה הפריע. הגיע השכן עם גרזן בכוונה תחילה להרוג ולפצוע אנ"ש. ר' ישראל רץ ותפס את הגרזן מידו מיד אחד תוך שהוא דופק את הגרזן לגוי בראש והרגו ואנ"ש ניצלו.2. ר' ישראל היה קם מוקדם כל בוקר ובוקר אחד בהלכו ברחובותיה של טקשנט רואה הוא לפניו צועד את אחד ממשפיעי אנ"ש בטשקנט הידועים ומאחוריו הלכו 3 גויים אוזבקים מקומיים.והנה הוא שומע אותם מדברים ברוסית ומתכננים להרוג את 'הז'יד' שהולך לפניהם ור' ישראל שומע את כל דבריהם. התקרב אליהם מאחור ותפס ראש האחד ביד ימינו וראש השני ביד שמאלו דופק את ראשיהם בראש השלישי והרגם במכת מחץ והמשפיע ניצל אך ר' ישראל נאלץ לברוח מאימת השלטונות{{הערה|מפי אחד מבני משפחתו ועד יהודי מקומי שראה את הנ"ל ואמר שנים אח"כ לאחד מאנ"ש דכפ"ח 'שצריכים להיזהר מאותו יהודי גברתן שהינו מסוכן!'}}.3. במהלך היציאה מרוסיה בשנת תש"ז שהגיעו ברכבת לגבול רוסיה פולין בקרון שלהם היו רק יהודים ושהגיעה הרכבת לקרחת יער בפולין.גזלנים חמסנים ניסו לפתוח את קרון הרכבת על מנת לשדוד ולהרוג את היהודים בתוכו, (היה זה אחרי מלחמת העולם השנייה ולא עלינו דם של יהודים היה הפקר) וישראל החזיק בידו וגבורתו את ידית הפתיחה של קרון הרכבת והפורעים לא הצליחו לפרוץ לקרון.4. שר' ישראל הגיע יחד עם אנ"ש למחנה עקורים פוקינג שבגרמניה, היו במחנה גם לא דתיים לע"ע שחיללו את השבת וזה הפריע לר' ישראל והוא בשבת הגיע ופיזר את הקולנוע שהם עשו ועשה בלאגן גדול ושוטרי המחנה עצרו אותו ושמו אותו בצריף למשך כל השבת. אנ"ש דפוקינג הסתובבו סביב הצריף לבדוק מה שלומו.ר' ישראל במוצ"ש הרים (כפשוטו) את הצריף בו היה אסור וכלוא ומאז "לא התעסקו עם החב"דניקים"{{הערה|מפי המשפיע ר' [[משה נפרסטק]]. ומיומן דפוקינג.}}.}}


2. ר' ישראל היה קם מוקדם כל בוקר, ובוקר אחד בהלכו ברחובתיה של [[טשקנט]] רואה הוא שלפניו צועד אחד מ[[משפיע]]י אנ"ש בטשקנט ("כמדומני המשפיע ר' [[פרץ מוצ'קין]]") ומאחוריו הלכו שלושה גויים אוזבקיסטאנים מקומיים, והנה הוא שומע אותם מדברים ברוסית שהם מתכננים להרוג את הז'יד שהולך לפניהם, ור' ישראל שומע את כל דבריהם והתקרב אליהם מאחור ותפס ראש האחד ביד ימינו וראש השני ביד שמאלו ודפק את ראשיהם בראש השלישי והרגם במכת מחץ והמשפיע ניצל אך ר' ישראל נאלץ לברוח מאימת השלטונות ואבא (ר' אברהם [[דוד קוק]]) היה דואג לו... בגדול הסדר היה שהוא היה 'מטפל באנשים' ואבא היה צריך לשחרר אותו מהכלא...
3. כאמור ר' ישראל היה נהג משאית להובלת בשר כשר עבור היהודים, מספרים שקבוע היה נוסע באיזה כביש והיה שם שוטר שהיה 'אוהב ' לעצור אותו באופן קבוע.יום אחד ר' ישראל נוסע והוא רואה שהשוטר שוב רוצה לעצור אותו אך הפעם ר' ישראל הסתכל ימינה ושמאלה ודרס את השוטר וירד מהמשאית ועשה וידוי הריגה וקברו בשלג. ככה מספרים.
4. באחד הפעמים שישב בכלא 'על לא עוול בכפו' ובהקדים, הסדר בבתי הכלא היה שכל יום היה מסדר בערב ובו מי שהיה עושה הכי הרבה באותו היום היה מקבל תוספת מנת אוכל. ור' ישראל שישב בכלא אחיו ר' דוד שהיה לו כאמור קשרים במשטרה היה מביא לו כל כמה זמן סכום כסף ועם הסכום הזה היה קונה את העבודה ממי שהיה באותו היום הכי הרבה ובמסדר כשהמפקד היה שואל ני עשה הכי הרבה ר' ישראל היה מרים את ידו, ופעם אחת לאיזה גוי אחד הפריע שכל פעם ר' ישראל מקבל תוספת אוכל אז הוא אמר במדר שר' ישראל משקר והוא קונה בכסף. באותו הלילה ר' ישראל בירר היכן הוא ישן 'ונגע' לו בכמה מקומות בגוף והוא המשיך לישון לנצח ...
"בעצם ר' ישראל היה 'אלוף בוקס' במחוז מסוים ב[[רוסיה]]"-מסיים אחיינו הרה"ח ר' אליהו קוק- ואנשים לא ידעו זאת...
נפטר בשנת [[תשנ"ד]].
נפטר בשנת [[תשנ"ד]].