כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
אין תקציר עריכה |
(הרחבה) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
ובשיחה אחרת (ספר השיחות תשמ"ט ח"ב עמ' 489): | ובשיחה אחרת (ספר השיחות תשמ"ט ח"ב עמ' 489): | ||
{{ | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע מנהג ישראל מקדמת דנא שכשהיו רוצים לברר איך להתנהג בעניני הרשות, (בענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך) היו מבררים ע"פ גורל וכיו"ב, כמו, לפתוח ספר קדוש (חומש וכיו"ב) ובקום שנפתח הספר - שזהו בהשגחה פרטית - מוצאים סימן כו', ועפ"ז מחליטים כיצד לנהוג בפועל, ומפרשים שכיון שנפתח הספר בפסוק פלוני, הרי זה '''סימן מן השמים''' שרצונו של הקב"ה שיעשו באופן כך."}} | ||
ובהערה שם: "ולהעיר, שמצד גודל הזהירות שצריך להיות בספרי קודש – אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי '''קודש''', ופשיטא שלא בשביל בירור בעניני חול, ויעשו גורל בשאר אופנים - ולהעיר שגורל '''בכלל''' הוא מפי שמים." | ובהערה שם: "ולהעיר, שמצד גודל הזהירות שצריך להיות בספרי קודש – אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי '''קודש''', ופשיטא שלא בשביל בירור בעניני חול, ויעשו גורל בשאר אופנים - ולהעיר שגורל '''בכלל''' הוא מפי שמים." | ||
כמו כן, באגרת קודש מפורטת ששלח הרבי ליהודי שכתב שפתח את ספר התנ"ך ותפסו את תשומת ליבו שני פסוקים, הסביר הרבי את הנהגה זו ושנכונה היא. וזו לשון קודשו: | כמו כן, באגרת קודש מפורטת ששלח הרבי ליהודי שכתב שפתח את ספר התנ"ך ותפסו את תשומת ליבו שני פסוקים, הסביר הרבי את הנהגה זו ושנכונה היא. וזו לשון קודשו: | ||